
למה לי לכבוש את העולם?
אני רוצה לחלוק אתכם את פיצול האישיות שלי. כמו ד"ר ג'קיל ומר הייד, גם בי חיים שני אנשים שהם צדדים שונים של אותו המטבע. הראשון שבהם רוצה לכבוש את העולם: הוא מלא מוטיבציה ללמוד, להתקדם, לעשות קריירה וכסף ולהיות הכי טוב בעולם במה שהוא עושה. השני: מאושר כמו שהוא, לא רוצה להיות עבד לקריירה ויודע...

איך להגיד את האמת
בוקובסקי פעם אמר: “האמת מצחיקה. אף אחד לא מצפה לשמוע אותה, ואז כשאתה אומר אותה, הם מופתעים וצוחקים". אני חושב על זה הרבה לאחרונה, בעיקר כשאני רואה את הסדרה של לואיס סי.קיי. הבן אדם פשוט מצליח לתקשר בכנות את מה שעובר לו בראש, ואולי עובד גם לנו בראש לפעמים, ובגלל שהיה לו האומץ להגיד את...

לא תכריחו אותי לאהוב אתכם
כשהייתי צעיר שמעתי הרבה מוזיקת פאנק (אני מתכוון Punk כמו מוזיקה של פאנקיסטים עם מוהאק שצועקים ולא Funk מוזיקה של שחורים עם סקסופונים). חוץ מזה שהמוזיקה הייתה כיפית ויכלנו להוציא הרבה אנרגיה בתור ילדים, גם התחברתי מאד למסרים: להיות חופשי, לא להיכנע לתכתיבים ולא למערכות הגדולות ששולטות בנו (המדינה והתאגידים הגדולים). כשאתה ילד הכל נראה...

תמות כבר דון דרייפר
איזה כיף היה בשנות ה-50: יכלת לעשן במעליות, להטריד מינית על ימין ועל שמאל, ולשתות וויסקי על הבוקר. וגם לעשות פרסומות כמו דון דרייפר: לקבל לקוח עם מוצר בינוני, להושיב קופי וארט, להביא "רעיון גדול" ולפרסם אותו עד שכולם חושבים שהמוצר הבינוני הוא בעצם חלום חייהם. כמה חבל ששנות ה-50 כבר מזמן עברו. אבל בניגוד...

דרוש: מיתוג למודעת דרושים
הנה משהו שלא סיפרתי לאף אחד: אני מכור למודעות דרושים. לפעמים אני מוצא את עצמי יושב עם הדפים האחרונים של העיתון, איפה שמדפיסים מודעות דרושים כמו בשנות ה-80, וקורא מודעות דרושים של שומרים, מרכזי תמיכה של סלקום, מזכירות ושאר מודעות מרתקות. אני עושה את זה משתי סיבות: 1 – כדי לדעת שהייתי יכול להתקבל אם...

80 זה יותר טוב מ-100
כשהייתי בתיכון הייתי תלמיד של-80. עוד "פוטנציאל" לא ממומש. המורים אהבו להגיד לי שאם אני רק אעבוד קשה יותר, אני אוכל להיות תלמיד של 100. אבל אני בכלל לא רציתי להיות תלמיד של 100. הנה העניין: כדי לקבל 100 אני צריך לעבוד קשה, אני צריך להשקיע וללמוד שעות ארוכות. ל-80 אני מגיע במאמץ מינימלי, ואז...

מה למדתי על חוויות משתמש מפלאפל
תמיד יש את הדילמה של הטיפ. זוכרים את הסצינה הזו בכלבי אשמורת? כשסטיב בושמי מסביר למה זה לא הגיוני שמשאירים טיפ במסעדה אבל לא במקדונלדס? אז מה אתם חושבים על להשאיר טיפ לבחור שמכין לך פלאפל? הוא רק עושה את העבודה שלו או שמגיע לו טיפ? תמיד יש לי את הדילמה הזו במקומות של "שירות...

את קוראת לי טיפש?
כמו רוב הישראלים, אני חולה במחלה קשה: אני חושב שאני יודע יותר טוב מכולם. זה לא קשור לזה שאני מעצב, או שלמדתי בשנקר, אני די בטוח שלא משנה מי אתם או מה המקצוע שלכם, במודע או לא אתם שותפים לבעיה שיש לי: מנקודת המבט שלכם נראה כאילו אתם צודקים, ורוב האנשים לא יודעים על...

תרגעו. זה כולה לוגו.
הרשת רעשה והתרגשה השבוע. למרבה ההפתעה אני לא מדבר על היציאה המפגרת של אנסטסיה מיכאלי, אלה בחדשות מעולם המיתוג: טוויטר עדכנו את הלוגו שלהם! עשרות בלוגים כתבו על החדשה המרגשת, כל מעצב שמחשיב את עצמו ניסה להיות הראשון שמעלה פוסט לפייסבוק שלו ויש אחד שאפילו גילה שהלוגו החדש הוא בעצם באטמן. אני כמובן לא אהיה...

אני מאמין באמונה שלמה
אנשים באים למשרד מיתוג כמו כמו שהם באים לרב מקובל: “בבקשה תעשה שאנשים יאהבו את החברה שלי! אני רוצה שיקוי שיגרום לכולם לאהוב אותי ולקנות המון מהמוצר שלי! אני רוצה שהם יהיו מכורים, שהם יעמדו בתור ורק יחכו למוצר החדש שלי". אנשים יודעים שהדת היא האופיום של ההמונים והם רוצים קצת אופיום לתת ללקוחות שלהם,...

העולם השתנה ועכשיו תורי
אני מודה שזה הולך להיות פוסט מבולבל. כי אני מבולבל. זו תקופה מאד מבלבלת לחיות בה. מסביבי כולם מדברים על שינוי – לפעמים זה שינוי פוליטי, לפעמים זה שינוי כלכלי, הטכנולוגיה כל הזמן משתנה, סביבת העבודה שלנו כל הזמן משתנה, והדבר היחידי הבטוח שמישהו מסוגל להגיד הוא – אין לנו מושג מה הולך להיות פה...

איך להיות מועיל למישהו
לכתוב בלוג זה לא פשוט. כלומר, בהתחלה זה נורא כיף – יש המון רעיונות וזה בא בקלות. אבל אחרי כמה זמן, חצי שנה בשבילי, זה כבר נהיה קשה. כבר לא תמיד יש רעיון, לפעמים צריך לשבת ולעבוד בזה, והדבר הכי קשה הוא – איך אני מביא ערך למישהו? כלומר נכון, חלקכם קוראים את הבלוג הזה...