הסיבה שאני אוהב היפ-הופ היא שראפרים טובים יודעים להגיד את הדברים המובנים מאליו שאף אחד אחר לא מדבר עליהם. וגם זה אחלה פורמט לספר סיפורים. אז נכון, ההיפ-הופ שחדר לתרבות הפופ עוסק בעיקר בסיפורים תפלים על כסף, זיונים וסמים, אבל הסיפורים הטובים שהביאו לעליית ההיפ-הופ תמיד נגעו לחיים: עוני, גזענות, התמודדות עם כשלונות והמאבק להצליח....