הבלוג של רן סגל. אני כותב על מיתוג, עיצוב, חווית משתמש ואיך אני חושב שאפשר לעשות את העולם טוב יותר בעזרתם. לפעמים גם סתם מחשבות על החיים.
בואו נדבר על מיתוג
הטלויזיה מתה. יחי יו-טיוב

הטלויזיה מתה. יחי יו-טיוב

אני שונא טלויזיה. כלומר, לא ממש את הטלויזיה עצמה, אבל את הקונספט הזה שאתה צריך לשבת ופשוט לראות מה מישהו החליט כדאי שתראה עכשיו. ובאמצע גם תראה פרסומות. והכי גרוע – השלט של הממיר נדפק ואנחנו תקועים כבר חודשים על ערוץ הופ. הסיבה היחידה שעוד יש לנו מנוי ל-יס היא שאשתי היפה נועה רוצה שבפעם...
רוב הלקוחות מתים

רוב הלקוחות מתים

״קהל היעד שלי הוא כולם״. שמעתם פעם את המשפט המצחיק הזה? השבוע פגשתי יזמית בתחום ה-wellness, שסיפרה לי שאף מעצב לא מבין אותה: ״אני מבקשת מהם לעשות לוגו, והם עושים לי איזה משהו סגול, הם לא מבינים ש-wellness זה לא רק לנשים, זה לכולם!״. זה הזכיר לי את אחת הפתיחות הטובות למופע של לואיס סי...
מה הסיפור שלכם? ב-15 שניות.

מה הסיפור שלכם? ב-15 שניות.

אין לי זמן. אני מניח שזו התוצאה הטבעית של ילד חדש בחיים שלך. לפני כמה שבועות עומר, חבר שלי, ביקש ממני לעזור לו בפרוייקט שהוא מרים ולהרצות מול סטודנטים בבצלאל בשבוע סדנא בגוגל. מיד חשבתי לעצמי: אין לי זמן לזה. אתם גם יודעים שבגדול אני נגד לעשות דברים בחינם, אבל נו, זה עומר. אם תכירו...
תסמכו עלי, אני ״דוקטור״

תסמכו עלי, אני ״דוקטור״

בחיים לא פחדתי כמו בחדר לידה עם אשתי. כן, כן, זה מרגש וזה מדהים אבל זה בעיקר מפחיד בטירוף. כל מיני אנשים בחלוקים מנסים להגיד לך להירגע וחושבים שהעובדה שיש להם איזה תעודה ממוסגרת על הקיר של המשרד שלהם אמורה לגרום לי לסמוך עליהם ברגע המלחיץ ביותר שלך. פעם זה כנראה עבד העניין הזה עם...
הרבה יותר מפוסט בבלוג

הרבה יותר מפוסט בבלוג

אם יש משהו שמעצבן אותי – זה אנשים שמנסים לחרטט אותי. ״סמוך עלי! זה כדאי לך!״. באמת? לא סומך עליך, וכדאי שתתחיל להסביר לי בדיוק למה זה כדאי לי או שהשיחה ביננו נגמרת. בתקופה האחרונה אני הולך ברחוב ומרגיש יותר ויותר שמותגים מסביבי מנסים לחרטט אותי: ״להיות ראשון זה מחייב״, ״קפה מאד״, ״הרבה יותר ממסעדה״,...
הלקוח שלכם לא יודע מה הוא רוצה

הלקוח שלכם לא יודע מה הוא רוצה

בוקר. אור עולה על הסטודיו המעוצב והמקסים שלכם. בדיוק סיימתם קפה מעולה. ואז - ״הלו! אני צריך לוגו. דוד שלח אותי״. אתם מתאפקים לא לענות לו: ״מאה שקל״, ובמקום שואלים אותו: ״ואיפה הלוגו הזה הולך להיות?״. ״על השלט של המסעדה!״ הוא עונה בגאווה. ״אה, אז אתה צריך גם לעצב את השלט?״ אתם שואלים. ״נו, בטח״....
אמנות או רווחיות?

אמנות או רווחיות?

שלושה שבועות אחרי שהתחלתי לעבוד במקאן, רצו לפטר אותי. המנהלת של הסטודיו הזמינה אותי למשרד שלה והראתה לי שאני נמצא ב״אזור האדום״. האזור האדום היה החלק הנמוך בטבלת הביצועים של העובדים, מה שאומר שאני לא עושה מספיק עבודה. כלומר עובד לאט. המוטו של הבוס הגדול: ״מה שלא נמדד לא מנוהל״. אג׳נדה ניהולית נפוצה. אז כל...
למה אני שונא את גרינפיס

למה אני שונא את גרינפיס

גם אני אוהב דולפינים. אמנם לא כמו הבנות שעושות קעקועים של דולפינים על הכתף, או כמו אלה שנדפקו קצת בהודו וחושבים שהם בעצמם דולפינים, אבל בכל זאת – אוהב אותם כמו הבן אדם הממוצע. נראה לי שהם אחלה. ובכל זאת, גרינפיס, הארגון שמנסה להציל את העולם מהשמדת דולפינים, דובי קוטב ושאר דברים נוראיים שחברות וממשלות...
מה? כבר עברו שנתיים?

מה? כבר עברו שנתיים?

לפני שנתיים וכמה שבועות התחלתי לכתוב את הבלוג הזה. קבעתי לי קצב כתיבה שהיה נשמע לי סביר: פוסט אחד בשבוע, וקיוויתי שאצליח להתמיד. ההתחלה הייתה כמובן חיבור מאד טוב למציאות: התחלתי לכתוב בלוג, וכלום לא קרה. המשכתי שבועות, וחודשים ועדיין – כלום. כלומר אנשים בודדים, בעיקר חברים, קראו חלקם גם הגיבו, לא הרבה שיתפו. בשום...
גם אתם כמו כל היהודים עסוקים במספרים?

גם אתם כמו כל היהודים עסוקים במספרים?

כשעבדתי לפני הרבה שנים במשרד הפרסום מקאן אריקסון, הייתה אמרה של הבעלים אילן שילוח שכולם הכירו במשרד: "מה שלא נמדד, לא מנוהל". שילוח כנראה ממש אהב לנהל כי במקאן מדדו דברים שלא ראיתי שנמדדים בשום מקום אחר, למשל: כמות העבודה שגראפיקאי עושה בשעה. זה עבד ככה: הייתה לנו תוכנה שנקראה "סאפ", וכל בריף שקיבלנו היה...
יצאתי לבנות מותג. פרק 3: איפה הכסף?

יצאתי לבנות מותג. פרק 3: איפה הכסף?

הפוסט הזה הוא השלישי (וכנראה האחרון) בסדרת הפוסטים שעוקבים אחרי האפליקציה שהשקתי. אם אתם לא מכירים את הסיפור, אני ממליץ לכם לקרוא קודם את פרק 1, ואז את פרק 2. לפני 3 וחצי חודשים השקתי את האפליקציה שלי. אחרי 4 חודשי פיתוח, חשבתי שהחלק הקשה מאחורי, ועכשיו רק נשאר לי החלק הכייפי – השיווקי: לספר...
סושי לא עושים ביום אחד

סושי לא עושים ביום אחד

אם יש משהו שהייתי משנה בעצמי, זה חוסר הסבלנות שלי. אני לא יודע אם כזה נולדתי, או כזו היא החברה שאנחנו בחיים בה אבל אני רוצה לראות תוצאות נורא מהר. עוד 15 שנה נראה לי ביקום אחר ולא רלוונטי. מי בישראל יודע מה יהיה פה עוד 15 שנה? בואו נאכל עכשיו, כי אולי מחר נמות....