הבלוג של רן סגל. אני כותב על מיתוג, עיצוב, חווית משתמש ואיך אני חושב שאפשר לעשות את העולם טוב יותר בעזרתם. לפעמים גם סתם מחשבות על החיים.
בואו נדבר על עיצוב
שמחתי לשטוף לכם את המוח

שמחתי לשטוף לכם את המוח

דמיינו עולם שבו אומרים את הדברים כמו שהם: ״ברוכים הבאים למחלקה לתקשורת חזותית! פה נלמד אתכם את כל הכלים כדי לשטוף את המוח של שאר האנשים בחברה! נשתמש בכישורינו בכדי לגרום לאנשים לקשור את רגשותיהם התת-מודעים עם מוצרים בכדי למכור להם יותר או בכדי לגרום להם להאמין ברעיון פוליטי כזה או אחר. בנוסף נלמד אתכם...
איך לפתור את בעית הפשע העולמי עם עיצוב

איך לפתור את בעית הפשע העולמי עם עיצוב

יש אנשים שאתה פשוט רוצה להרוג אותם. עמדתי לפני איזה שבוע בתחנת האוטובוס בפינת אבן גבירול ושאול המלך והתעצבנתי. זו הפינה שבה נמצאים קולור טאץ, קפה ארומה וגם סופר פארם. אוסף ההזדמנויות הנדיר בפינה הזו גורמת להמון אנשים פשוט לעצור את הרכב שלהם בתחנת האוטובוס, להשאיר אורות מהבהבים, ופשוט להשאיר את האוטו, ״רק דקה״, ״רק...
עיצוב שטוח זה פאסה. העתיד שקוף.

עיצוב שטוח זה פאסה. העתיד שקוף.

הדבר הכי קשה בעולם זה לעשות משהו ללא אגו. כשעבדתי לפני שנים בתור ביצועיסט צעיר במקאן, הייתי מציע לארט-דירקטורים הצעות איך לשפר את העבודה. ב-90% מהמקרים התוצאה הייתה מבט מזלזל שמשמעותו הייתה: "מי אתה בכלל שתגיד לי איך לעשות את העבודה שלי? מה אתה בכלל מבין?". בודדים היו האנשים שאשכרה הקשיבו, שקלו את הרעיון ולפעמים...
נמאס לי מהבעיות הזניחות שלכם

נמאס לי מהבעיות הזניחות שלכם

לפני יומיים ראיתי עם תומר ידידי סרטון פרסומת לאפליקציה חדשה: כשאתה ניגש למק שלך והוא נעול עם סיסמא, במקום להקיש את הסיסמא אתה פשוט נותן מכה קטנה על האייפון בכיס שלך, והמחשב נפתח בעצמו! ממש כמו קסם! בלי להקיש סיסמא! מיד תומר ואני פתחנו בהתלהבות בדיון על הטכונולוגיה המדהימה שמאפשרת את הקסם הזה (low powered...
דברים שלא לימדו אותי בבית הספר

דברים שלא לימדו אותי בבית הספר

בית הספר זו אשליה. אתה מרגיש שאתה הולך לשם ללמוד, אבל בעצם בית הספר מרדים אותך. הסאב-טקסט של בית ספר הוא: "כל מה שאתה צריך לדעת, אנחנו נלמד אותך, אין צורך שתלך ותלמד עוד בעצמך". אז אנחנו סומכים על המערכת שלתמד אותנו כמו את כל מה שצריך לדעת, וכשאנחנו מסיימים אנחנו מרגישים מוכנים. הדברים שאנחנו...
דילמת המעצב

דילמת המעצב

אני רוצה לדבר בפוסט הזה על משהו שלא מדברים עליו: עיצוב וכסף. יותר נכון העיצוב כעסק שמרוויחים ממנו כסף. כמו מעצבים רבים אחרים, גם אני הגעתי לתחום העיצוב מתוך אהבה לנושא ושאפתי להפוך תחביב למקצוע. האהבה הגדולה שלנו לתחום העיצוב גורמת לנו לראות בעבודה שלנו שליחות, ועל אף שזה דבר מעולה, יש לו גם חיסרון:...
למי בכלל איכפת מעיצוב?

למי בכלל איכפת מעיצוב?

באמת תודה לך המגיב "יואב". תודה לך שבתגובה לפוסט הקודם הגבת ש"אנחנו לא מוצאים מעצבים טובים כי עיצוב לא ניתן למדידה". תודה לך שלא יכלתי לצאת לירח דבש בשקט בגללך, והייתי צריך לקחת איתי את הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע", כדי לחשוב שוב ושוב על השאלה: "אם אי אפשר למדוד כמותית מהו עיצוב טוב, איך...
זו הסיבה שאתם לא מוצאים מעצב טוב

זו הסיבה שאתם לא מוצאים מעצב טוב

אנשים שואלים אותי איפה מוצאים מעצבים טובים. לפעמים אני רוצה לענות להם בפרפרזה של בוקובסקי: "לא היית מזהה מעצב טוב גם אם הוא היה עומד מאחוריך ומזיין אותך בתחת". האמת היא שאנשים עסוקים בלשאול את השאלות הלא נכונות. הם מאד מוטרדים איפה למצוא מעצב טוב, אבל לא שואלים את השאלות החשובות האחרות: כמה זמן לוקח...
המניפסט למעצב החדש

המניפסט למעצב החדש

מאת: רן סגל ויונתן סרגוסי השבוע בפעם הראשונה בחיי הרצאתי בכנס מול המון אנשים (יותר מ-600). זה הייתה חוויה מרגשת, מלחיצה וכייפית, ואני ממש שמח שעשיתי את זה, ועוד יותר שמח שעשיתי את זה יחד עם ידידי הטוב יונתן סרגוסי. אנשים אמרו לנו שהם נהנו מאד מהמצגת, אז לטובת כל אלה שלא היו בכנס Digital...
אני שונא את העתיד

אני שונא את העתיד

או – "למה אני שונא את Google Glass אבל אני אהיה הראשון לעצב להם" לא כל מה שחדש בהכרח יותר טוב. כל דור מסתכל הדור שאחריו ומתרפק: "בזמני הכל היה פשוט יותר, וטוב יותר, אני גדלתי בלי אייפון / טלויזיה / מכונית / חשמל, ועדיין היינו מאושרים". אבל זה כמובן לא מונע מאיתנו להמשיך ולרוץ...
שוב יצאתי בינוני

שוב יצאתי בינוני

  התמונה: Jill Greenberg המבקר הכי גדול שלי הוא אני. לפעמים אני עושה לעצמי כל כך רע שאני כמעט פורץ בבכי: "מה? זהו? זה הכי טוב שאתה יכול? זה בינוני!". אני ניגש לעבודה מלא מוטיבציה לעשות משהו מדהים ופורץ גבולות, ובסופו של דבר, יוצא משהו בסדר. סתם בסדר. זה לא נורא, זה עובר, זה בסדר. אבל...
העולם הזה מסובך מדי בשבילי

העולם הזה מסובך מדי בשבילי

יש לי 14 מכתבים מחכים לי על השולחן. אני מנסה בכל שיטה אפשרית לדחות את הרגע שבו אאלץ לפתוח אותם. אלה המכתבים מהבנק, הביטוח וקרנות הפנסיה. כשמגיע הרגע אני מסתכל במבט מזוגג על טבלאות המספרים ומנסה להבין מה כל זה אומר: אחד זה קרן פנסיה, השני זה כנראה ביטוח המנהלים (כי סוכן הביטוח אמר לי...