אנשים שואלים אותי איפה מוצאים מעצבים טובים. לפעמים אני רוצה לענות להם בפרפרזה של בוקובסקי: "לא היית מזהה מעצב טוב גם אם הוא היה עומד מאחוריך ומזיין אותך בתחת".
האמת היא שאנשים עסוקים בלשאול את השאלות הלא נכונות. הם מאד מוטרדים איפה למצוא מעצב טוב, אבל לא שואלים את השאלות החשובות האחרות: כמה זמן לוקח לעשות עיצוב טוב? האם להעסיק את המעצב כפרילאנסר? עובד קבלן? עובד שכיר? שותף? כמה כדאי לשלם לו?
בפוסט הזה אני רוצה להסביר למה אני חושב שעיצוב זה לא פרוייקט שצריך עובד קבלן בשבילו, אלה דרך חיים שחברות צריכות לאמץ.
הסקיצה הראשונה תמיד לא טובה
לאנשים יש נטיה לחשוב שעיצוב זה דבר פשוט. כלומר, הלוגו של אורנג' הוא רק ריבוע כתום לא? אני יכול לפתוח עכשיו פוטושופ ולצייר ריבוע כתום בפחות מ-20 שניות, אז איך יכול להיות שמישהו שילם $20,000 בשביל 20 שניות?
האמת היא שאין קשר בין התוצאה הסופית, וכמה זמן לוקח לבצע אותה, לבין הזמן שלקח להגיע לאותו פתרון. ההפך הוא הנכון: לפעמים לוקח יותר זמן להגיע לרעיון פשוט מאשר לרעיון מורכב ולא ברור. עיצוב הוא תהליך והוא בעיקר תהליך של ניסיון וטעיה שכרוך בלנסות כמה שיותר דברים עד שהפתרון האידאלי נמצא. התהליך הזה יכול להיות אין סופי. למען האמת, הרבה מעצבים היו שמחים שיהיה אין סופי כי הם אף פעם לא מרוצים ממה שיצא להם, אבל התהליך הזה הוא סופי – כי בסוף צריך להשיק את המוצר.
לקוחות / מנהלים רבים לא מבינים את הצורה שבה התהליך הזה עובד ומבחינתם, ברגע שסיימת את הסקיצה הראשונה או השניה, כבר "יש משהו מוכן" ואפשר להתקדם. זה כמובן רעיון לא טוב, כי הסקיצה הראשונה היא בדרך כלל לא הטובה ביותר (כמובן שיש יוצאים מן הכלל).
לקוח שאומר למעצב אני צריך X מעוצב לשבוע הבא / מחר / עוד שעה, פשוט מקצר את התהליך. זה אומר שיהיו פחות נסיונות ופחות סיכויים להגיע לפתרון טוב. שוב – זה אפשרי, פשוט צריך לקחת בחשבון שתקבלו פתרון בינוני, גם אם שכרתם מעצב מעולה.
הגרסא הראשונה תמיד לא טובה
אז שכרתם מעצב טוב לפרוייקט, ואפילו נתתם לו זמן לעבוד. הוא עשה עבודה טובה ועכשיו השקתם ונפרדתם מהמעצב ששכרתם לפרוייקט. הטעות של לקוחות רבים היא שהם חושבים שהם סיימו לעצב ברגע שיש להם את הכל "מוכן". אבל זו טעות. השקה היא רק התחלת התהליך.
המנכ"ל של לינקדאין צוטט כאומר: "אם אתם לא מתביישים בגרסא הראשונה שלכם, השקתם מאוחר מדי". אז בין שאתם מתביישים או לא בגרסא הראשונה שלכם, יש לכם עוד המון עבודה – לשנות, לשפר, להוסיף, לתקן, ואם נפרדו דרכם מהמעצב – אתם בבעיה.
כתבתי בעבר בבלוג שאני מאמין שהערך של מותגים נבנה לאורך זמן, מהמסיבה הזו אני חושב שמעצב צריך ללוות את החברה תמיד, בין אם כשותף, יועץ או שכיר.
בעולם הסטארטאפים כולם יגידו לכם שלא יכול להיות שחברה טכנולוגית תעשה outsourcing לטכנולוגיה שלה, מצד שני רובם כן בוחרים להוציא החוצה את העיצוב, בעודם מספרים לכולם שהם שמים דגש גדול על חווית המשתמש. בעייני זו בדיחה.
אתה מקבל מה שאתה משלם
אני אפילו לא עומד להתייחס לאלה שאומרים לי: "אני רוצה מעצב מעולה, אבל שלא לוקח יותר מדי כסף, אני קצת לחוץ עכשיו בכסף". זה אבסורד ויש מספיק סרטונים שצוחקים על הנושא. הבעיה שאני כן רוצה להתייחס אליה היא שעולם העיצוב הוא יחסית עולם "פרוץ": כמעט כל אחד עם גרסא גנובה של פוטושופ יכול לטעון שהוא מעצב ולהעלות תיק עבודות לאינטרנט. עבור לקוחות זה יכול להיות מאד מבלבל כי הצעות המחיר שהם יקבלו עבור פרוייקט עלולות לנוע בין מאות שקלים לעשרות אלפי שקלים וללקוח אין תמיד את הכלים כדי למדוד את יכולותיו של המעצב.
כלל האצבע אומר: You get what you pay for. הסבירות שתקבל משהו זול ואיכותי היא מאד נמוכה, וגם האופציה של לבחור את הצעת המחיר הממוצעת תתן בדרך כלל תוצאה בינונית.
אז מה אני אומר? תמיד לקחת את היקר ביותר? לא. האמת היא שאתם באמת צריכים לשלם מה שאתם יכולים לשלם. אם אתם סטארטאפ שעדיין לא גייס כסף, ואתם חיים על חסכונות שלכם לא הייתי מציע לכם לשלם 40,000 שקל למעצב, גם אם הוא מעולה. אבל אם נראה לכם ששווה לשלם למפתח טוב 20,000 שקל כל חודש, אז למה לא למעצב?
אז איך לבחור מעצב טוב? אני הייתי מסתכל על הפרמטרים האלה:
-
הוא יודע שתהליכים לוקחים זמן. אבל הוא יודע גם לעמוד בזמנים. הוא יריב אתכם כדי לקבל עוד זמן, אבל יעמוד בתאריך שתתנו לו.
-
הוא מוכן ורוצה ללוות אתכם לאורך זמן.
-
הוא יודע מה הוא שווה – והוא יעמוד על שלו.