השבוע הלכתי לראות את הגשת פרוייקטי הגמר בשנקר. כמה דרמה יש בהגשת פרוייקטי הגמר: 4 שנים מתנקזות לפרוייקט אחד. המאסטרפיס של הסטודנט. המרצים מצפים מהסטודנט לקונספט מקורי, עיצוב גרפי המראה שליטה בכלים שנלמדו, פרזנטציה מהממת ועדיף שתהיה גם איזו אמירה פוליטית או מסר ביקורטי ופרובוקטיבי. גם ברגע הדרמטי הזה המרצים אינם מקלים ומעבירים ביקורות קשות...

גם אני אוהב דולפינים. אמנם לא כמו הבנות שעושות קעקועים של דולפינים על הכתף, או כמו אלה שנדפקו קצת בהודו וחושבים שהם בעצמם דולפינים, אבל בכל זאת – אוהב אותם כמו הבן אדם הממוצע. נראה לי שהם אחלה. ובכל זאת, גרינפיס, הארגון שמנסה להציל את העולם מהשמדת דולפינים, דובי קוטב ושאר דברים נוראיים שחברות וממשלות...

מסתבר שגם בגיל 31 עדיין אפשר ללמוד על עצמך דברים חדשים. הנה, למשל השבוע למדתי על עצמי שאני אוהב לסבול. דווקא חשבתי שאני בן אדם שלא אוהב לסבול, תמיד מנסה לעשות את מה שטוב לו ולא להתלונן. אבל כנראה שטעיתי. להארה הזו הגעתי בעודי קורא ספר שקיבלתי לפני כמה שבועות מסער, ספר שנקרא Mastery, ומתאר...

הייתי בדרך לחופש באילת כשליאור התקשר להגיד לי: ״נראה לי שקיבלתי מייל מעורך דין, הלקוחה שלנו עצבנית״. הייתי בשוק. זה עדיין לא קרה לי. ולחשוב שזה פרוייקט שלקחתי בשביל הכיף. איך הגענו לפה? תנו לי להתחיל בהתחלה. לפני כמה חודשים ליאור, שותף שלי, שאל אותי אם אני רוצה לעזור בפרוייקט צדדי שהוא עושה – להרים...

לפני שבועיים בהמלצת חבר התחלתי לקרוא את הספר "The 4 Hour Chef״. הספר נכתב על ידי בחור בשם טים פריס, שכבר כתב כמה רבי מכר שנגמרים במילים ״4 שעות״ (The 4 Hour Workweek, The 4 Hour Body). הקטע של הבחור הזה הוא איך ללמוד דברים מהר, נגיד ללמוד יפנית בשבועיים או להיות אלוף העולם בטנגו...

כשקיבלתי את הצעת העבודה הראשונה מסטארטאפ, האינטואיציה שלי הייתה להגיד לא. ההצעה הייתה טובה: חברה מצליחה, יותר כסף משחשבתי שמעצב יכול להרוויח אי פעם ומשימת עיצוב מעניינת. עדיין, היו לי יותר מדי חששות: אני אהיה המעצב היחיד, מוקף בטכנולוגים סופר חכמים יוצאי 8200 (בעגה המקצועית ״גיקים״), לא יהיו יותר בדיחות על פונטים בארוחת הצהריים, לא...

תמיד הייתי גרוע בלהתחיל עם בנות. בחיים לא יכולתי להתחיל עם בחורה בבר או במסיבה. פעם אחת התחלתי עם בחורה באוטובוס והסתבר שהיא שקרנית פתולוגית ודי פסיכית. זה היה אסון. כל מערכות היחסים הרציניות שהיו לי, היו עם בנות שכבר הכרתי בסביבת העבודה / לימודים. עם נועה אשתי היפה התחלתי אחרי שכבר עבדנו ביחד בערך...

השבוע הייתי במילואים. רצה המזל וזה היה היום שבו החליטו שם ברצועת עזה לירות עלינו מלא טילים תגובה לירי שאנחנו עשינו, מה שחייב אותנו להגיב לירי שלהם, מה שחייב אותם להגיב שוב לירי שלנו. מתוסכלים, דיברנו שוב על המעגל הלא נגמר, ואז על הסכסוך בכלל עד שאמרתי להם שאין מה לדאוג – כשהסינים יגיעו לכבוש...