נניח שהייתי ספורטאי מקצועי לפרנסתי, נגיד שחקן כדורגל. אתם לא מדמיינים שהייתי רובץ על הספה כל היום, רואה טלוויזיה ודוחף מקדונלדס, נכון? אי אפשר להיות ספורטאי מקצועי ככה. אתה צריך ללכת לאימונים כל יום, אתה צריך לאכול טוב, לשמור על הגוף שלך ולפתח את השרירים.
מצד שני, אם אני מעצב מקצועי לפרנסתי, או כל מקצוע אחר שבו השריר המרכזי שבו אנחנו עושים שימוש הוא המוח, אז למה אנחנו מרשים לעצמנו להירקב? מה אנחנו עושים כדי להשאר בכושר במוח, ואיך אנחנו מפתחים את השריר שלנו?
המצב האבסורדי הוא כזה שלימדו אותנו איך להשתמש במוח כדי להתפרנס, אבל לא איך לשמור ולפתח אותו. אז מה הפלא שאנשים מתעייפים, נמאס להם, מפסיקים להיות קראייטביים ולעשות עבודה טובה?
בשנתיים האחרונות לאט לאט ניסיתי ללמוד איך לפתח לעצמי אורך חיים ״בריא״ למוח, ואני רוצה לשתף אתכם בדברים שלמדתי. אין פה באמת ״דיאטת קסם״, ומה שמתאים לי לא בטוח מתאים לכם, אבל אולי תצליחו לקחת מפה משהו שישפר לכם את החיים.
פעילות גופנית
אז איך קשורה פעילות גופנית למוח? בואו נתחיל מהסוף – אני שונא חדרי כושר, לא משחק כדורגל / כדורסל עם חברים, ובגדול לא בן אדם ספורטיבי במיוחד (הספורט האהוב עלי הוא סנובורד ויוצא לי לעשות אותו רק פעם בכמה שנים).
עד לא מזמן הפעילות היחידה שהייתי עושה הייתה הליכה. גם זה קרה בטעות – נהרסו לי האופניים, אז פשוט התחלתי ללכת ברגל. אני גר במרכז תל-אביב, ככה שאני יכול פחות או יותר להגיע לכל מקום ב-30 דקות הליכה. התחלתי להינות מזה כל כך, שלא טרחתי אף פעם לקנות אופניים חדשות.
בנוסף קרה עוד דבר – ההליכה 45 דקות לעבודה וחזרה ממנה, היו השעה וחצי היחידות שלי ביום שהייתי לבד, לא ליד המחשב עם המחשבות שלי. נחשו מה קרה? הרעיונות הכי טובים שלי באו לי בזמן ההליכות האלה. מסתבר שאני לא הראשון שגילה את זה. סטיב ג׳ובס היה עושה את כל הפגישות שלו בטיול הליכה, ובכלל יש ז׳אנר כזה של אנשים שעושים פגישות חשובות בהליכה.
אחר כך גם קראתי מחקר שאומר שאחרי 20 דקות של הליכה (או פעילות אחרת), המוח עובד בפעילות מוגברת ונוצרים חיבורים חדשים, ככה שזו הסיבה לרעיונות הטובים. המאמר גם סיפר שיש קשר ברור בין אושר לפעילות גופנית.
בעקבות המאמר (וגם העובדה שעברתי לעבוד בבית ואני לא הולך ברגל כל יום), החלטתי לנסות ולהתאמן בבית. כבר אמרתי שאני שונא חדרי כושר, וקראתי איפשהו שהמציאו דבר כזה שנקרא ״אימון-7-דקות״, אז החלטתי לנסות. במקום ה-7 דקות המקורי, מצאתי אתר אחר של שני מאמנים אמריקאים שנקרא HasFit, והם מעלים אימונים קצרים ביו-טיוב של בין 10-30 דקות. האימונים האלה מספיק פשוטים ולא צורכים ממני יותר מדי זמן או כסף ככה שאני ממשיך להתמיד. חוץ מזה שעכשיו אחרי כמה חודשים אני בכושר טוב יותר והבטן שלי קצת שטוחה יותר, אני מתחיל איתם את היום והם משאירים אותי הרבה יותר אנגרטי וחד ופחות עייף ממה שהייתי קודם.
עוד נקודה לגבי פעילות גופנית (או יותר נכון מנוחה מפעילות גופנית) – שינה. אנחנו צריכים אותה כדי שהמוח שלנו יעבוד כמו שצריך. גם כאן, לא מדובר בתירוצים מונפצים של בן אדם שפשוט אוהב לישון (למרות שאני מאד אוהב לישון), מחקרים מראים שצריך לפחות 6-7 שעות שינה כדי שהמוח יעבוד במצב אופטימלי.
ואם בכל זאת אתם צריכים עוד בוסט של אנרגיה, אז מה שנקרא Power Nap הוא דבר אמיתי לחלוטין. ללכת לנוח בין 20-30 דקות, לפני שאנחנו נכנסים למצב שינה עמוקה, מוכח כמגביר את הפעילות המוחית ב-3 שעות שאחרי.
יש קשר ברור ומוכח בין המצב הגופני שלנו למצב הנפשי והמנטלי שלנו, ועד כמה שזה נשמע מצחיק כי אנחנו יושבים מול המחשב כל היום – המוח שלנו יעבוד טוב יותר אם הגוף שלנו ירגיש טוב יותר.
אוכל
כהמשך ישיר של הקשר בין המצב הגופני למוח, יש כמובן גם קשר בין מה שאנחנו מכניסים לגוף לפעילות המוחית שלנו. אין סיכוי שאני עומד לנסות ולשכנע אתכם איזה דיאטת חסות או פחממות, כי אני בעצמי אוכל הרבה דברים שהבריאות שלהם מוטלת בספק, אבל הנה שני הסנט שלי לגבי אוכל:
1. ארוחת בוקר – הקלישאה אומרת שזו הארוחה החשובה ביום, שרוב אנשים לא אוכלים. מודה שהתחלתי רק בגלל שכשעבדתי ב-Any.Do האוכל כבר היה שם ובבית לא היה לי כלום, אבל אחרי שהתרגלתי והתחלתי להינות מזה שאני מתחיל את הבוקר עם בוסט של אנרגיה התחלתי לקנות גם הבייתה גרנולה, יוגורטים ופירות.
2. ארוחת צהריים – כל מי שעבד אי פעם במשרד יודע שארוחת הצהריים למעשה נמשכת מ-12 עד 3. ב-12 כבר כולם רעבים ומתחיל הדיון ״לאן יוצאים לאכול היום״, ב-1 יוצאים, ב-2 חוזרים, ועד 3 נמרחים מול הפייסבוק כי אין מצב באמת לעבוד אחרי שדחפתם קילו פסטה. הטריק הוא פשוט כמו שהוא קשה: פשוט לאכול פחות. זה יותר קל בבית כי אפשר להכין פחות, אבל אם אוכלים בחוץ (ובישראל מביאים לנו מנות גדולות כי אנחנו לא פראיירים), אז זה אמנם קשה להשאיר חצי מנה בצלחת, אבל החצי צלחת הזו שווה עוד לפחות שעת עבודה פרודקטיבית. לפני שנתיים כשעבדתי ב-OPEN, החברים היו מציעים לפעמים לאכול סלט לצהריים. זה היה נראה לי מגוחך ולא משביע, ואני הייתי הולך לקחת פיתה עם שיפוד, אבל היום אני מבין שלמרות שהרגשת שובע (״אההההה, למה אכלתי את הביס האחרון הזה!?!?!״), היא אחת ההרגשות האהובות עלי, עדיף לוותר עליה בארוחת הצהריים.
מדיטציה
עד כמה שזה מצחיק, התחלתי לעשות מדיצטיה בגלל העיצוב של האפליקציה. לפני שנתיים בערך, בן הראה לי אפליקציה שנקראת HeadSpace, שעושה מדיטציה מונחית ל-10 דקות (שמתם לב שאני משתדל שכל הדברים האלה יקחו לא יותר מ 10-20 דקות?). המדיטציה, למעשה דבר שנקרא Mindfulness, עוזרת לי להיות מודע לכל הרעש, המחשבות והדברים שעוברים בראש שלי, ומלמדת אותי להקשיב טוב יותר לגוף ולמוח שלי.
קשה למדוד ולהגיד כמה זה באמת עוזר לי להיות רגוע, קראיטייבי ופרודוקטיבי יותר, אבל אני תמיד מרגיש סטלה קלה בסוף המדיטציה והרבה יותר טוב. אז אני ממשיך.
אני לא יודע אם זה משהו שמתאים לכולם, אבל מביחנתי זה כמו לעשות Defragmentation למוח (לחנונים פה שמבינים מה זה אומר). פשוט לתת למוח זמן לסדר את עצמו כדי שכשאני ממשיך לעבוד הכל חלק ומהיר יותר.
קריאה
לפני כמה חודשים נתקלתי בשאלה: ״מה הדבר שאם היית עושה כל יום, היה לו האימפקט הגדול ביותר על החיים המקצועיים שלך בטווח הרחוק?״. התשובה שלי הייתה ברורה: אם הייתי קורא כל יום.
מאז לקחתי החלטה מודעת לפנות לעצמי זמן מוגדר לקריאה בבוקר לפני העבודה. אני לא מדבר על רומנים וכאלה שאני קורא לפני שאני הולך לישון, אני מדבר על ספרות ״מקצועית״. היא יכולה להיות קשורה למקצוע שלי, אבל היא יכולה להיות גם לא קשורה וסתם לתת לי עוד ידע. בחודשים האחרונים קראתי ספרים בנושאי: עיצוב, ניהול, פסיכולוגיה, השקעות, כתיבה ובישול.
אני יודע שלא כולם אוהבים לקרוא, וזה בסדר. יש היום עוד המון דרכים לצרוך תכנים: וידאו, הרצאות, קורסים, חוגים וסדנאות. העיקר שאתם מזינים את המוח שלכם בחומרים שיכולים לתת לו רעיונות חדשים, השראה ואנרגיה (ולא – לשוטט בבלוגים של עיצוב לא נקרא להזין את המוח).
לסיכום
נראה כאילו שהרפואה המודרנית עומדת לסדר לנו עוד כמה שנים לחיות בהן, ונראה כאילו מצב הפנסיות בארץ בזבל ככה שנצטרך לעבוד עד גיל מאוחר יותר. כל אלה מביאים לכך שכדאי שנשמור את המוח שלנו בריא, רענן ואפילו במצב גדילה אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב של לשרוף את המוח (Burnout), או עייפות ושיעמום. אני בטוח שההרגלים שאני פיתחתי לעצמי (לאורך זמן, זה לא כאילו שהתחלתי לחיות ככה ביום אחד), לא מתאימים לכולם, אבל אני מציע שתימצאו את הדרך שלכם לשמור על המוח שלכם בריא.