האם אתם מקצוענים אמיתיים? מה זה אומר בכלל להיות מקצוען? ועוד בתחום העיצוב. האם העובדה שאני עובד כמעצב כבר 14 שנה אוטומטית עושה אותי מקצוען?
הויקיפדיה אומרת שמקצוען זה מי שיש לו השכלה מסויימת ועומד בסטנדרטים מסויימים של אותו המקצוע. כהנמן אומר בספר שלו ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ שמקצוען זה מי שבאופן קבוע וצפוי מביא תוצאות טובות – נגיד שחקן כדורסל או רופא שאנחנו יכולים לדעת את סטטיסטיקת ההצלחות שלהם לאורך זמן.
אבל מה זה בכלל אומר הצלחה בתחום העיצוב?
האם הצלחה זה להרוויח הרבה כסף כמעצב? האם הצלחה זה שהעיצוב שלי גרם ללקוח להרוויח יותר כסף? האם הצלחה זה לשכנע את הלקוח ללכת עם הכיוון הקראייטיבי שלנו? האם הצלחה זה שזכינו בתחרות עיצוב וכתבו עלינו בבלוגים ועיתונים? מי מחליט האם עשיתי עבודה טובה? ואיך אני שופט האם ״הבאתי תוצאות טובות״ לאורך זמן?
לגבי השכלה כהוכחה למקצוענות – אני באופן אישי לא מאמין בזה. בטח שלא בתחום העיצוב, תחום שבו ישנם מעצבים מעולים שלא למדו יום אחד במוסד אקדמאי, ומצד שני מוסדות אקדמיה ששופכים מאות בוגרים לשוק כל שנה, רבים מהם לא נופלים תחת ההגדרה האישית שלי ל״מקצוענים״ או מעצבים טובים.
ומה לגבי סטנדרטים מוסריים ומקצועיים בעיצוב? מצחיק מאד. את שבועת הרופאים נשאיר לרופאים, עיצוב הוא תחום פתוח שבו כל אחד יכול לעשות מה שבא לו. יש למצב הזה ייתרונות ויש לו גם חסרונות, אבל זו העובדה – אין סטנדרט מקצועי בשוק ולכן אי אפשר לשפוט עיצוב לפי שום סטנדרט קבוע.
כשנתקלתי בהגדרה של כהנמן ל״מקצוען״ לפני שבוע, ניסיתי מיד לחשוב האם ההגדרה הזו תקפה גם עלי – האם אני באופן קבוע וצפוי עושה עבודה טובה כמעצב?
התשובה לא הייתה קלה, בעיקר בגלל שהיה קשה לי להגדיר מה היא עבודה טובה.
בגלל שאני לא יודע הכל, ואני מאמין שיש חכמים ממני, הלכתי לשאול כמה אנשים שאני מעריך מה לדעתם עושה עבודת עיצוב טובה, וכמנהלים – מה הוא עובד מעצב טוב?
-
ארנסטו ביכובסקי מ-Blend It, אמר לי ככה:
עיצוב טוב ועיצוב עובד טוב זה שני נושאים שונים לחלוטין.
עיצוב טוב בעניי זהו עיצוב נכון, הקשוב לצרכי הלקוח אבל לא דווקה עונה על מה שהוא חלם. עיצוב טוב בעני זהו עיצוב פורץ דרך במסגרת בה הוא פועל, מחדש, רענן ומעורר מחשבה. עיצוב טוב הוא עיצוב שלא נעשה באוטומט אלא עיצוב שעבר תהליך והיה לו מספיק זמן להבחן מכמה זוויות, עיצוב טוב הוא עיצוב הוא שלא נגעו בו יותר מדי ונשאר קריספי, עיצוב טוב הוא עיצוב בו אתה בתור מעצב תוגמלת נכון ביחס לעבודה שהשקעת בו ואתה מרגיש טוב עם זה, עיצוב טוב זהו עיצוב שעושה את העבודה שלו נכון ללא צורך לעמוד לידו ולהסביר אותו, עיצוב טוב זה זה עיצוב שגורם ללקוח שלך לעלות במכירות שלו, עיצוב טוב זה עיצוב זה בעל מקוריות טהורה ונקיה מ״רפרנסים״.
והכי חשוב עיצוב טוב הוא עיצוב שאתה מתרגש מהפרזנטציה שלו מחר בבוקר, כזה שאתה מאמין בו ועושה לך ברק בעניים, עיצוב שניתן להתאהב בו כי הוא הולך לשנות משהו.בנושא מעצב טוב… שילוב של כשרון, משמעת עצמית, חריצות, סבלנות, צניעות, תחרותיות, רעב לתחום, חכמה, ידע כללי, הומור, ציניות, שנינות ויכולת לראות מצבים מלמעלה ולא רק ממתחת לאף.
לויאליות, עובד שיודע לעבוד בצוות, קשוב ולארג׳, עובד שיודע לפרגן לבוסים שלו ושיודע גם להביא מתנה קטנה בחג בחזרה, עובד שלא רואה הכל כמובן מאליו ושיודע לצחוק על עצמו, מעצב שיודע להבין את הכח של לתת שירות ושיודע שלא כל פרוייקט יזכה בפוליצר. מעצב לוחם שמגיע בבוקר עם חיוך לעבודה.
אם אני מנסה להבין את השורה התחתונה של ארנסטו, כל המדדים האלו הם מדדים פנימיים שלו (חוץ מעליית המכירות). הוא זה שמחליט האם הוא מרגיש טוב עם העבודה והתהליך שנעשה, ובמידה וכן העבודה טובה בעיינו. כששאלתי אותו האם לשוק יש קביעה האם העבודה טובה או לא הוא אמר לי :״מעולם לא שמעתי את קולו של השוק, זה נשמע לי משעמם למדי״.
-
סער פרידמן מ-OPEN, אמר לי ככה:
כמו בספורט, לא רק קליעות זה המדד היחידי – יש המון מדדים להצלחה, וכך גם בעיצוב.
מבחינתי ההצלחה שלי היא האם הצלחתי באמת לזהות את הצרכים האמיתיים של הלקוח ואחר כך לגרום לו ליישם את הפתרון שהצעתי בדרך בה אני רואה אותה (בהנחה כמובן שהעבודה שעשיתי היא טובה). לדוגמא עבדתי עם לקוח מסויים ועשינו עבודת עיצוב מאד טובה אבל לאחר המצגת הלקוח החליט לא ליישם את העבודה. מבחינתי זה כישלון. אני לא הצלחתי במשימה שלי להבין אותו ולהוביל אותו ליישום ולכן העבודה נשארה במגירה. עבודה שנשארת במגירה כאילו לא קרתה אז מה זה משנה אם היא הייתה מעוצבת טוב?
אני לא יכול לקחת אחריות על ההצלחה הכלכלית של הלקוח. להגיד שעיצוב לבדו יגרום להגדלת מכירות או להצלחת העסק זה מצחיק בעייני כי עיצוב זה רק פרמטר אחד מתוך 1,000 שבעל העסק צריך לטפל בו ויכול לגרום להצלחה או כשלון של העסק. אני צריך לעשות את העבודה הטובה ביותר שאני יכול כמעצב, אבל האחריות בסופו של דבר היא על הלקוח אם העסק יצליח או לא.
בסופו של דבר אני מאמין שאפשר לראות בשוק סוג של מדד להצלחה כי כל עוד לקוחות מגיעים אז אתה יודע שאתה עושה משהו בסדר. אם אין לך לקוחות, אז זה סוג של קביעה שהעבודה שעשית לא מספיק טובה.
לגבי עובדים – הדבר החשוב ביותר, ושכנראה אי אפשר ללמד אותו הוא האינטגריטי של המעצב. האחריות העצמית שלו להגיע למצויינות, בלי לזרוק אחריות על שאר הדברים שלא היו בסדר אלה פשוט לעשות את המאמץ כדי להיות מצויין.
בעייני זה נכון שסער רואה את ההצלחה כהצלחה גם מול הלקוח. המעצבת פולה שר ממשרד העיצוב פנטגרם פעם כתבה פוסט שמסביר למה למעצבים מגיע יותר כסף כשהם עובדים עם חברות גדולות למרות שעבודת העיצוב היא אותה עבודה – בגלל שהרבה יותר קשה למכור להם את העבודה וזו משימתו של המעצב לנסות ולהביא את העבודה לאוויר העולם.
-
יונתן בן כנען ממתנס אינטראקטיב אמר לי ככה:
עבודת עיצוב טובה לא יכולה להיות טובה אם הפרוייקט עצמו והמוצר שאנחנו עובדים עליו הוא לא טוב ולא כל הכוחות המעורבים עושים עבודה טובה.
זה אומר שללקוח צריך להיות מודל כלכלי טוב, תוכנית חדירה הגיונית, מפתחים ואנשי תוכן מהשורה הראשונה. זו האחריות שלנו להסביר לו שאיכות העבודה תקבע על ידי שילוב כל הפרמטרים האלו.
דרך טובה לבדוק את העבודה שלנו כסטודיו היא האם עמדנו בבריף שהגדרנו יחד עם הלקוח ונתנו פתרון שענה על כל הצרכים: עמידה בזמנים, התייחסות לקהלי היעד, עמידה על שלנו במקומות שנשמעו לא הגיוניים וכן הטמעה טובה ומקצועית של העבודה שעשינו. במוצרים קטנים או תדמיתיים – רק הזמן יגיד אם זו הייתה עבודה טובה או לא.
לגבי עובדים – חשוב שיהיה חיבור אישי, אחרי הכל אני נמצא איתם רוב היום. חשוב שתהיה תקשורת מילולית טובה והם ידעו לקבל ביקורת. שיהיה אכפת להם וירצו להיות טובים יותר. יושרה – בזה שלא יתביישו לשאול אם לא הבינו, שיגידו אם הם לא עומדים בזמנים ושיקחו אחריות אם נעשתה טעות.
כמובן שכישרון ומהירות הם גם דברים שחשובים ואפשר לעבוד עליהם.
והדבר האחרון – Think for your fucking self . עיצוב זה מקצוע לאנשים שלא מקבלים דברים כפי שנלעסו והוגשו עבורם.
אני חושב שיונתן עלה על נקודה מעניינת מאד שהיא גם חלק מהעבודה של המעצב ותשפיע על האם העבודה תהיה טובה היא לבחור פרוייקטים טובים שיש להם סיכוי להצליח. המעצב פול ראנד אמר פעם: ״הסיבה שאתם חושבים שהלוגו של מרצדס מעוצב טוב הוא בגלל שמרצדס עושים מכוניות טובות. אם הם היו עושים מכוניות גרועות, הייתם חושבים שזה לוגו גרוע״.
ואני? איפה אני עומד?
אני חושב שאני נמצא איפשהו בין כל התשובות האלו, ולמען האמת, התשובות שלהם עזרו לי לנסח את שלי.
הצד ה״איין ראנדי״ שלי מסכים עם ארנסטו ואומר לי שאני לא צריך אף אחד אחר שיגיד לי אם עשיתי עבודה טובה או לא – אני יודע את זה בפנים בבטן. לפעמים גם ההפך קורה: עשיתי עבודה שאני לא כל כך מרוצה ממנה, ואני מרגיש בבטן שהיא לא טובה כמו שיכלה להיות, ולמרות זאת – הלקוח אוהב אותה והשוק אוהב אותה ואז אני אומר לעצמי בהתנשאות פנימית: ״הם לא מבינים כלום. ההמונים רק רוצים תוכניות ריאליטי. הם לא יודעים מה טוב להם״.
מצד שני, אני מסכים עם סער – ההצלחה שלי נמדדת בעובדה שאני מצליח להוציא את הרעיונות שלי לפועל וזה אומר להצליח ולקבל את הסכמתו של הלקוח. בניגוד לאמנים שיכולים להתפרסם אחרי מותם, עבודת עיצוב שנשארת במגירה כשאף אחד לא רוצה ומשתמש בה, היא כישלון.
ולבסוף, אני מסכים עם יונתן – אי אפשר לעשות עיצוב טוב לפרוייקט גרוע. אין דבר כזה. וזה אומר שאם אני רוצה לעשות עבודה טובה, אני צריך לבחור פרוייקטים ולקוחות טובים.