אז נועה הצליחה לשכנע אותי סוף סוף לקנות משקפיים חדשים. כבר חודשים שהיא מנסה ואני מתנגד: ״לא אפול לסטייל ההיפסטרי עם מסגרות עבות מפלסטיק! לא אהיה כמו כולם״. בסוף מצאנו משהו שהוא לא בדיוק כמו של כולם והסכמתי (כלומר אני מרגיש שזה לא כמו של כולם, כל השאר חושבים שזה בול כמו של כולם).
הבעיה היא כמובן שלי: אני מרגיש שאני חייב להיות מקורי.
מאז ומעולם כולם סיפרו לי שצריך להיות מקורי. צריך לחשוב מחוץ לקופסא. אסור ללכת אחרי העדר. זה לא מגניב להיות מיין-סטרים. ואם במקרה שאתם גם עובדים בתחום העיצוב / קראייטיב הלחץ גדול יותר: אסור שיראו שלקחתי השראה ממישהו, אחרת חס וחלילה יחשבו שאני מעתיקן. הרמה הגבוהה ביותר של המקצועיות היא להביא רעיון מקורי, לעשות משהו חדש – פורץ גבולות, שלא ראו אף פעם.
ומה עם המשפט המפורסם של פיקאסו: ״Good artists copy. Great artists steal״?. באמת חוכמה גדולה להגיד אותו אחרי שהמצאת ז׳אנר שלם בציור. ובכלל את המשפט הזה הוא גנב מטי.אס. אליוט, ככה שאי אפשר להתייחס אליו ברצינות.
אף אחד לא באמת מקורי פה
הגיע זמן לשיעור קצר בהיסטוריה כדי להכנס קצת לפרופורציה בנוגע למקוריות: סטיב ג׳ובס גנב את האייפד, האייפון ואת כל הממשק משתמש שזירוקס המציאו, בוב דילן גנב המון מהשירים הטובים שלו מזמרי פולק זקנים יותר, סגמייסטר וכנראה כל מעצב גרפי על הפלנטה גונב רעיונות על ימין ועל שמאל ואפילו לאונורדו דה וינצ׳י גנב כל מיני רעיונות מציירים הולנדים ובלגים וקיבל עליהם קרדיט באיטליה.
הנה כמה תמונות להמחשה:
אז מה הנקודה פה? שכולם גונבים מכולם? שהגבול בין השראה להעתקה הוא דק?
בעיניי הנקודה היא שמקוריות היא בכלל לא העיקר. ואין קשר בין מקוריות ליצירתיות. להפך – אי אפשר להיות יצירתי אם אין לך ממי לגנוב.
מה זה בכלל יצירתיות?
יש לאנשים נטייה לקשר יצירתיות עם לדעת לצייר. כלומר אם אתה יודע לצייר אתה כנראה יצירתי ואם אתה עורך דין ולא מצייר למחייתך אז כנראה אתה לא יצירתי. זו טעות. אנשים יכולים וצריכים להיות יצירתיים לא משנה מה העיסוק שלהם, בין שהם עורכי דין, רופאים או אנשי הקרייאיב (המילה קראייטיב מטעה כי היא מרמזת שמי שעובד בה הוא יצירתי, לעומת השאר).
הטעות השניה היא לחשוב שיצירתיות זו איזו מן תכונה שנולדים איתה, כמו שיער בלונדיני: ״יש לך מזל שנולדת יצירתי!״. זו גם טעות. אף אחד לא נולד שחקן NBA, וגם אם אנשים מסויימים נולדים גבוהיים יותר, עדיין הם צריכים שנים של אימון. רוב הציירים הגדולים של הרנסאנס לא נהיו ציירים כי הם נולדו מוכשרים, אלה כי אבא שלהם בחר לשים אותם כשולייה של ציירים בגיל 5.
אוקי. עכשיו כשהבנו מה זה לא. אז מה זה כן?
תשובה טובה תהיה לספר בדיחה:
"מי שחושב שהטכנולוגיה תחליף את הנייר, מן הסתם לא ניסה לנגב את התחת עם אייפד״
בואו שניה ננסה לנתח את הבדיחה הזו. אני יודע שזה לא נהוג ״להסביר״ בדיחות, אבל מאחורי כל בדיחה עומד רעיון קראיטיבי שהוא בבסיסו דומה לכל רעיון קראייטיבי לא משנה באיזה תחום.
החצי הראשון של המשפט, נועד להטוות כיוון חשיבה. מיד הוא מעלה למודע שלנו את הדיונים הרלוונטים לגבי הנושאים הללו: טכנולוגיה מול עיתונות מודפסת ובצורך שלנו להדפיס פחות ופחות בגלל השימוש באימיילים והאינטרנט.
החצי השני של המשפט נועד להסיט אותנו מהמסלול בו הלכנו ולהפגיש אותנו עם רעיון שלא היה במודע שלנו: גם נייר טואלט הוא סוג של נייר, ולא נראה שהוא עומד להעלם בקרוב בגלל הטכנולוגיה. התמונה שצויירה לנו בראש של עתיד שבו האייפד החליף את הנייר גם בשירותים היא מצחיקה כי היא לא צפוייה ואבסורדית.
טכנולוגיה וההשפעה שלה על עולם הדפוס היא לא נושא חדש.
גם העובדה שנייר טואלט הוא נייר היא עובדה מאד לא חדשה.
מה כן חדש (ויצירתי) הוא המפגש בין שני הרעיונות האלה: טכנולוגיה + נייר טואלט.
הנוסחא הזו של רעיון מוכר + רעיון מוכר = רעיון לא צפוי, היא למעשה המתכון לקראייטיביות לא משנה באיזה תחום אתם עוסקים.
אז איך להיות יצירתי?
עכשיו כשאנחנו מבינים מה זה בכל אומר להיות יצירתי, נשאלת השאלה – איך אנחנו יכולים להיות יותר טובים בזה, ולהביא יותר רעיונות, יותר קראייטיבים אשר בסופו של דבר יתנו אפקט של רעיון חדש ומקורי?
התשובה מתחלקת ל-2:
1. תרחיבו אופקים
עכשיו כשאנחנו יודעים שיצירתיות זה חיבור של שני רעיונות, נשאלת השאלה – איזה רעיונות אנחנו מחברים?
ככל יהיו לנו יותר רעיונות לחבר, ככה נוכל לעשות יותר חיבורים. ככל שאנחנו מרחיבים אופקים על ידי לימוד והכרה של נושאים חדשים גדל הסיכוי שנוכל לעשות חיבור מעניין. זו גם הסיבה שביתי הספר לעיצוב מלמדים אותנו תולדות האמנות: כדי שנכיר אותם ונוכל לגנוב מהם (או בשפה העילאיית: ״לרפרר אליהם״).
אבל לא רק מההיסטוריה של האמנות אפשר לגנוב רעיונות, למעשה אין נושא שלא שווה ללמוד – היסטוריה, כלכלה, ביולוגיה, קולנוע, פיסיקה, תרבויות ודתות שונות ומשונות וכו׳. מהכל אפשר לגנוב רעיונות, גם ממשחקי הכס.
ככל שתכירו נושאים יותר מגוונים, כך הרעיונות שלכם יהיו ״מקוריים״ יותר. לא סתם קראו לאנשי הרנסאנס ״אנשי אשכולות״ – הם טרחו ללמוד המון נושאים שונים כדי לעשות חיבורים מעניינים בינהם.
כשכולם מסתכלים על אותם אתרים באינטרנט וגונבים את אותם הרעיונות, התוצאה היא רעיונות לא מפתיעים (או מה שאנחנו קוראים לו ״קלישאה״). ככל שיהיו לכם מקורות יותר מיוחדים שמעניינים אתכם – יהיו לכם רעיונות שאין לאף אחד אחר.
2. תעשו חיבורים
כשאנחנו לוקחים רעיון אחד לאחד ולא מוסיפים לו כלום זו הופכת להיות העתקה. כדי לעשות עבודה יצירתית אנחנו צריכים להוסיף משהו משלנו וזהו האקט הקראייטיבי – חיבור לא צפוי. אז אין בעיה, אל תרגישו רע לקחת דברים מאחרים – פשוט אל תשכחו לחבר להם משהו אחר וליצור משהו חדש. הבחירה שלכם עם מה לחבר את הרעיון, היא המקום שבו אתם באים לידי ביטוי כאנשי קראייטיב – חיבור שרק אתם הייתם יכולים לעשות.
צפייה וקריאה מומלצת: