אני לא יודע מה איתכם, אבל אני הייתי בשוק. באתי חף מציפיות, ו-86 דקות אחר כך הייתי עם הלסת ברצפה אומר לעצמי: “מה היה הדבר הזה? איך זה יכול להיות? זה פשוט לא ייאמן..”. אם לא ראיתם עדיין את "מחפשים את שוגרמן", אז מומלץ לכם תכף ומיד לראות את הסרט זוכה האוסקר הזה (כלומר – הסרט שניצח את הסרטים "שלנו" באוסקר השנה).

בין אם ראיתם את הסרט או לא (אני לא אהרוס לכם), אני רוצה להתייחס לנקודה הזו: איך יכול להיות שיש אמן אדיר, אמן שלא נופל מבוב דילן ברמת היצירה שלו, ואף אחד לא מכיר אותו?

בסיום הסרט שאלתי את עצמי כמה שאלות:

  1. למה כולם מכירים את בוב דילן, אבל לאף אחד אין מושג מי זה רודריגז?
  2. האם יכל להיות מצב שגם בוב דילן היה "נופל בין הכיסאות" ולא היינו יודעים מי הוא עד היום?
  3. כמה אמנים גאונים נהדרים עוד קיימים בעולם כמו רודריגז או בוב דילן, אבל אין לנו מושג עליהם?

הטענה שאני רוצה לטעון היא: הכל עניין של שיווק.

כמעצב חונכתי לחשוב ש"שיווק" ו"פרסום" אלו מילים גסות. הפרסום הוא הרי השטן, ומטרתו למכור לאנשים חרא שהם לא באמת רוצים. אם אתה גאון אמיתי אין לך צורך בפרסום. הרעיון הטוב שלך יתפשט כמו אש בשדה קוצים, ולא תאלץ לבזות את עצמך בפרסום מודעות ובאנרים שאף אחד לא רוצה לראות.

כולנו רוצים להאמין שאנחנו חיים בעולם שבו אם המוזיקה באמת טובה, אז האמן יצליח. אם הציור באמת מדהים, הצייר יציג במוזיאון חשוב. אם המוצר שלכם נהדר ואנשים אוהבים אותו, אז המכירות יעלו. אבל האמת היא, שהעולם פשוט לא עובד ככה.

כולנו מכירים את הסיפור על ואן-גוך, שחי כעני עלוב ולא מוצלח והוכר כגאון רק לאחר מותו. אבל יש לכם מושג כמה סטארטאפים מעולים נסגרו, כמו מוצרים כשלו וכמה רעיונות טובים מתו מאותה הסיבה בדיוק? אף אחד לא שמע עליהם בזמן.

הסיפור המוזר על האפליקציה שיצאה מאוחר, לא עשתה שום דבר חדש, ונמכרה ב-100 מיליון דולר

לפני חודש וחצי כתבתי על מותגי השנה שלי. בינהם היה המותג Mailbox. מיילבוקס זו אפליקציה מעולה לניהול מיילים, אני לא אחזור ואספר כמה אני אוהב אותם ואיך הם שינו לי את החיים, אתם מוזמנים קרוא את הפוסט. הסיפור המעניין הוא שלפני בערך שבועיים ישבתי לאכול פיצה עם עומר ויונתן, וכבדרך אגב עומר סיפר לנו שיש אפליקציה שנראית בול כמו מיילבוקס, עושה בדיוק את אותו הדבר, אבל הושקה לפני מיילבוקס. ואף אחד לא יודע על זה.

על פניו זה נשמע הזוי. מיילבוקס היא אחת האפליקציות הכי מדוברות בחודשים האחרונים בעולם הסטארטאפים. כתבו עליה בכל בלוג אפשרי, עשרות אלפי אנשים חיכו בתור כדי לקבל כניסה לאפליקציה, והיא נמכרה לדרופבוקס חודש אחרי שהושקה ב-100 מיליון דולר.

איך זה יכול להיות?

כלומר, אם הרעיון של דרופבוקס, שכולם כל כך מתלהבים ממנו (הרעיון הוא להתייחס למיילים כמו רשימת מטלות), לא היה חדש בכלל, אז איך לא שמענו עליו קודם? איך לא היה באז כשהושקה האפליקציה הראשונה (שנקראת Taskbox)? אפילו הבאז על ממשק המשתמש החדשני של מיילבוקס לא היה כל כך חדשני, אלה ממש דומה לממשק של טאסקבוקס.

כמובן שאין תשובה אחת, וכמובן שהצלחה היא פקטור של המון גורמים, אבל במקרה הזה אני חושב שאפשר להגיד בביטחה: מיילבוקס פשוט שיווקו את עצמם טוב יותר. הם יצרו מותג הרבה יותר אנושי, יצרו סרטון חמוד ואמוציונלי, פעלו כדי לייצר קהילה של אנשים שהנושא נוגע להם ונרשמו חודשים מראש לרשימת המתנה, ופעלו במרץ כדי שיכתבו עליהם בכל מקום.

עם מי צריך לשכב פה בבקשה?

עכשיו לרגע של וידוי אישי. חוץ מהסיפור המדהים של רודריגז, אני לומד עכשיו על בשרי את חשיבות השיווק. לפני כחודש השקתי אפליקציה משלי (אפשר לקרוא על התהליך בחלק 1, ובחלק 2), ועכשיו אני צריך לשווק אותה. למען האמת, זה היה החלק שחיכיתי לו מההתחלה. במהלך חודשי הפיתוח כל הזמן אמרתי לעצמי: “יאללה, נמאס כבר לתכנת, שזה יהיה מוכן כבר ואני אוכל לנסות ולשווק את זה". עכשיו אני מגלה שזה עסק ממש לא קל.

בלי לפרגן יותר מדי לעצמי, נראה כאילו שהאפליקציה שלי מצליחה לא רע בכלל בקרב אלה שהורידו אותה. אני לא מדבר על הפירגון של אמא והחברים, אני מדבר על זה שכבר יש מאות משתמשים, ונתוני השימוש שלהם מראים שהם משתמשים באפליקציה על בסיס יומי, ולאורך זמן. הצלחה גדולה.

הצד המבאס בסיפור הוא – שאף אחד לא יודע על האפליקציה. ההורדות זורמות להן בזרזיף דק של עשרות הורדות בודדות ביום, ובקצב הזה יעברו שנים לפני שאראה כמות הורדות שאפשר להחשיב אותה להצלחה. אז אני נותן את כל כולי במאמצי השיווק: כותב מיילים, מציע לכתוב כתבות, מפרסם פה ושם, אבל האמת היא – שזה ממש לא קל.

מכירים את השאלה המפורסמת על העץ שנופל ביער ואף אחד לא שומע על זה? האם הוא באמת עושה רעש? אז תנו לי לנסח אותה מחדש: אם רודריגז מנגן שיר גאוני במועדון ריק, האם מישהו ישמע אותו? אם אתם משיקים אפליקציה ביער עמוס אפקליקציות ולא מצליחים להגיע לרשימת ה-Top 20 app, האם מישהו יודע על האפליקציה שלכם?

אז הנה מה שרודריגז לימד אותי: זה לא מספיק להיות גאון. צריך גם לדעת למכור. אם תחכו שהכשרון שלכם יביא אתכם להצלחה בעצמו, ייתכן שמחכה לכם המתנה ארוכה מאד.