הבלוג של רן סגל. אני כותב על מיתוג, עיצוב, חווית משתמש ואיך אני חושב שאפשר לעשות את העולם טוב יותר בעזרתם. לפעמים גם סתם מחשבות על החיים.
פוסטים מאת רן סגל
מי אוהב לעבוד קשה?

מי אוהב לעבוד קשה?

כולם כנראה אוהבים לעבוד קשה. או לפחות להגיד שהם עובדים קשה. אם לא תעבדו קשה יקראו לכם עצלנים. או בטלנים. או נצנצנים. או איזו מילת גנאי אחרת. ככה זה אצלנו. אז כולם עובדים קשה. אבל מה זה אומר לעבוד קשה? רוב האנשים מפרשים לעבוד קשה כלעבוד הרבה: ״ואוו עבדתי אתמול 18 שעות, אני עובד כל...
סטארטאפ השנה השניה: מה למדתי ב-2015

סטארטאפ השנה השניה: מה למדתי ב-2015

בטח קראתם כבר אלף סיכומי שנה השבוע, אבל האם הם כללו את כל הסיפורים העסיסיים על הכשלונות, המספרים והכספים? בשביל זה אני פה. תקציר הפרקים הקודמים: לפני שנתיים עזבתי את העבודה כשכיר כדי להקים את ה-NuSchool עם שני שותפי החמודים ליאור פרנקל ואיל גלס (אפשר לקרוא את הפוסט מלפני שנתיים פה). בחרנו לא לגייס כסף...
אל תקראו לי מעצב UI

אל תקראו לי מעצב UI

תמיד הצחיקה אותי תחרות התארים שאנשים מעניקים לעצמם. לפני שנים כשעבדתי במקאן וראיתי את המחלה הזו בפעם הראשונה ביקשתי מכל חברי לסטודיו למנות אותי ל׳סמנכ״ל שדרת מק 5׳. היום אני רואה סטארטאפים עם 3 שותפים שעוד אין להם מוצר אבל יש להם בחברה לפחות 7 סמנכ״לים, סליחה, VP. כמובן שגם מעצבים נהנים להתפאר בתארים שונים...
הטלויזיה מתה. יחי יו-טיוב

הטלויזיה מתה. יחי יו-טיוב

אני שונא טלויזיה. כלומר, לא ממש את הטלויזיה עצמה, אבל את הקונספט הזה שאתה צריך לשבת ופשוט לראות מה מישהו החליט כדאי שתראה עכשיו. ובאמצע גם תראה פרסומות. והכי גרוע – השלט של הממיר נדפק ואנחנו תקועים כבר חודשים על ערוץ הופ. הסיבה היחידה שעוד יש לנו מנוי ל-יס היא שאשתי היפה נועה רוצה שבפעם...
אין דבר כזה מעצבי אתרים

אין דבר כזה מעצבי אתרים

פעם הלקוחות שלי שדדו אותי. אני לא מתכוון שהם גרמו לי לעבוד יותר מדי, או לא שילמו לי. אני מתכוון שהם גנבו לי את התיק עם הארנק, המפתחות ונגן המוזיקה שלי. זה היה לפני יותר מ-10 שנים, בימים שעוד היה דבר חשוב כזה שנקרא ״נגן מוזיקה״. למען האמת, זו לא הייתה הלקוחה, זה היה המתופף בלהקה...
רוב הלקוחות מתים

רוב הלקוחות מתים

״קהל היעד שלי הוא כולם״. שמעתם פעם את המשפט המצחיק הזה? השבוע פגשתי יזמית בתחום ה-wellness, שסיפרה לי שאף מעצב לא מבין אותה: ״אני מבקשת מהם לעשות לוגו, והם עושים לי איזה משהו סגול, הם לא מבינים ש-wellness זה לא רק לנשים, זה לכולם!״. זה הזכיר לי את אחת הפתיחות הטובות למופע של לואיס סי...
מה בודהה לימד אותי על עיצוב

מה בודהה לימד אותי על עיצוב

עד לא מזמן חייתי בהזיות. כמובן שלא ידעתי שאני חי בהזיות. זה כל היופי בהזיות, הן מרגישות ממש אמיתיות. ההזיות שלי היו בצורת סיפורים שסיפרתי לעצמי והרגשתי שהם אמתיים, כמו: יום יבוא והעבודה כבר לא תהיה כל כך קשה, או אם רק אבחר את הפרוייקטים והלקוחות שלי טוב יותר לא אצטרך להתעצבן או להשתעמם, או...
על האקדמיה והרעה החולה

על האקדמיה והרעה החולה

הרבה פעמים אני שואל את עצמי איפה הייתי היום אם לא הייתי הולך לבית ספר לעיצוב. האם הייתי מעצב פחות טוב? או אולי הייתי מעצב יותר טוב כי היו לי עוד 4 שנים של עבודה מאחורי? זו לא שאלה פשוטה. יש לי יחסי אהבה שנאה עם האקדמיה לעיצוב. מאד נהנתי ולמדתי הרבה מהמון אנשים טובים....
על כנסים ופשעים אחרים

על כנסים ופשעים אחרים

רק פעם אחת גנבתי בחיים שלי. ואתם לא תאמינו מה עשיתי עם השלל. הייתי בן 15. האינטרנט גם הוא היה עוד בצעירותו ואני בדיוק גילית שם ספר מחתרתי שנקרא The Anarchist Cookbook. בספר היו הוראות הכנה לחומרי נפץ, סמים, הונאות טלפוניה ועוד כל מיני דברים מהסוג שהופכים ספר ללא חוקי בכמה מדינות וגורמות לך לחשוב...
שרשרת המזון של המעצבים

שרשרת המזון של המעצבים

שנאתי את העבודה כביצועיסט. לא ידעתי מה אני רוצה יותר: למות או להרוג את הארט-דירקטור שאומר לי מה לעשות. מהות העבודה כביצועיסט היא לעשות מה שאומרים לך. לא תפקיד אידאלי בשבילי. לא הבנתי איך זה יכול להיות שבא איזה ארט, מקשקש איזה חירטוט על נייר והולך לעשן ג׳ונייט על הגג. אני אעבוד עכשיו 7 שעות...
למה אין לכם אין סוף לקוחות

למה אין לכם אין סוף לקוחות

האמת היא לא תמיד נעימה לשמוע. אם אתם אנשים שמתקשים להסתכל לאמת המרה בפנים, אז אולי לא כדי שתמשיכו לקרוא את הפוסט הזה. זה לא כל כך ברור שכולם רוצים לדעת את האמת על עצמם. גיליתי את זה בלימודים. אני חשבתי שכשאני נותן ביקורת לאנשים אני מנסה לעזור להם ללמוד ולהשתפר, אבל מסתבר שהרבה מהאנשים...
הסיבה שאני שונא רכבים חדשים היא עיצוב

הסיבה שאני שונא רכבים חדשים היא עיצוב

יצאתי אידיוט בתחנת הדלק. עמדתי עם הרכב בתחנה מגרד את הראש כי אני לא מוצא את הידית הקטנה והמעצבנת שפותחת את תא הדלק. יש משהו מאד מביך לראות את המתדלק מגיע לכיווני עם מבט שנע בין התנשאות לרחמים בעיינים שלו. אני שונא להרגיש אידיוט. אין לי רכב משלי. ככה אני אוהב את זה. אני מקווה...