אמצע מרץ זה תמיד הזמן לסיכומים. למה? כי אף אחד אחר לא עושה סיכומים. כולם מחכים לסוף/תחילת שנה, ואז זה לא מפתיע. חוץ מזה, זה הבלוג שלי, וזה מה שבא לי לכתוב היום. :)

אז בלי הרבה קשקושים, הנה 5 המותגים שהכי אהבתי בחודשים האחרונים:

1. Spotify

גיליתי את המותג הזה רק לפני חצי שנה, אפילו שהוא היה קיים גם קודם, והסיבה היא שהוא עדיין לא זמין בישראל. אבל אחרי שאחי הסביר לי איך בקלות אפשר לקבל גישה אליו, עשיתי את זה ואני יכול להגיד בפה מלא – המותג הזה שינה את חיי.

למי שלא מכיר, ספוטיפיי זה כמו חנות המוזיקה של itunes, רק שאתה יכול להקשיב להכל. במקום להוריד את השירים אתה שומע אותם ב-streaming, ויש לך בעצם גישה לכל המוזיקה בעולם. יש שתי אפשרויות לעבוד עם השירות הזה: הראשונה בחינם, ואז מדי פעם יש לך פרסומות כמו ברדיו. השנייה היא לשלם 10 דולר בחודש, ולהקשיב כמה שאתה רוצה.

למה זה מותג מדהים?

כי ספוטיפיי מבינים שכדי להיות מותג אמיתי צריך הרבה יותר מלתת מוצר טוב. יש המון מוצרים בתחום המוזיקה ברשת (goorveshark, pandora ויש עוד הרבה..), וכי לבלוט מעל התחרות צריך לבנות מותג חזק. איך הם עושים את זה?

  • מזמינים להקות לעשות הופעות/ראיונות שישמעו בלעדית בספוטופיי
  • שולחים לי מייל דו שבועי עם המלצות מוזיקליות חדשות (וקולעים לא רע)
  • משכנעים אמנים רציניים לפתוח חשבון ספוטיפיי משלהם כדי שהמעריצים יוכלו לראות את הפלייליסטים של האמנים שהם אוהבים
  • עושים עבודה אמוציונלית מדהימה עם המסר: “Music for every moment”

כנסו לראות את אתר הוידאו שלהם, הוא פשוט מהמם:

2. Nespresso

לנספרסו נחשפתי בפעם הראשונה כשדודים שלי הביאו לנו ערכת קפה שלמה לחתונה. נכון תמיד מתבאסים על אנשים שמביאים מתנות לחתונה? אז זהו, שזו אחת המתנות הכייפיות ביותר שקיבלתי בחיים והסיבה היא שזה כנראה משהו שלא הייתי הולך לקנות בעצמי, אבל נורא נורא שמחתי לקבל.

אני אומר שנחשפתי לראשונה למותג, אפילו שכמובן שראיתי את הפרסומות של קלוני בטלוויזיה, וגם את שילוט החוצות שלהם לפני. אז למה פעם ראשונה? כי הפרסומות ושילוט החוצות פשוט לא הזיזו לי. הם היו "עוד פרסומת" שלא ממש מעניינת אותי, ולא הניעו אותי להתעניין במותג. מצד שני ברגע שכבר היה ברשותי המכשיר, נחשפתי לדברים שבאמת עושים אותו למותג טוב.

למה זה מותג מדהים?

בעייני התיאור הכי טוב של נספרסו זה: “זה האפל זה הקפה". למה? כי הם הבינו את השילוש הקדוש שעושה את אפל למותג מדהים: מוצר / שירות / retail (חנות)

  • מוצר: לקבל את ערכת הקפה (מכונה/מקציף/קפסולות/כלים), ולפתוח את האריזה, זה חוויה מאד דומה ללפתוח מוצר חדש של אפל. האריזות מעוצבות לעילה, החומריות שלהם, והתהליך הטקסי של הפתיחה הוא חוויה ממש מרגשת. המוצר מעוצב מעולה (עם דגש על פשטות, זה אולי נשמע בנאלי אבל במכונת האספרסו במשרד עוד לא הבנתי איך משתמשים). למען האמת, המקציף שלהם ממש נראה כמו אייפוד – יש לו רק כפתור אחד עגול.
  • שירות: יחד עם המכונה הגיעה מעין "חוזה" מודפס על נייר סופר איכותי שמקבל אותי למועדון החברים האקסקלוסיבי שלהם. כמה שבועות מאוחר יותר התקשר אלי נציג שירות כדי לשאול אם אני מרוצה ולהכניס את הפרטים שלי למערכת כדי שאוכל לבצע הזמנות קפסולות בטלפון או באינטרנט. גם המשלוח של הקפסולות הגיע עם שליח עד הבית.  נספרסו מבינים איך לעבוד עם איימייל בצורה טובה ולא ספאמית ושולחים לי הצעות כשיש טעמים חדשים. נהדר.
  • retail: אם לא הייתם אף פעם בחנות של נספרסו, אני ממליץ לכם לנסות גם אם אין לכם מכונה. בעצם הם לא קוראים לזה חנות, אני חושב שהם קוראים לזה "בוטיק קפה". נספרסו הבינו, כמו אפל, שחווית חנות מעולה שווה המון כסף, וגם מייצרת מותג הרבה יותר חזק ומבודל – כי יש לך שליטה מלאה על איך המוצר שלך נמכר ומוצג. אחלה עבודה.

מילה אחרונה על פרסום / שיווק: הסלוגן של נספרסו באנגלית: nespresso. what else? לא אומר לי כלום ואני חושב שהוא די גרוע. בעברית נראה לי שזה תורגם למשהו כמו: קפה. גוף. נשמה. גם די גרוע. ועדיין – זה מותג מדהים. אני אומר את זה כדי להמעיט בחשיבות הסלוגן והפרסום. כולנו חושבים שמותג זה: לוגו / סלוגן / שפה חזותית / פרסום. אבל זה ממש לא. כמובן שהפרסום שלהם קוהרנטי עם המותג, אבל הוא ממש לא הסיבה שזה מותג טוב.

3. בצק אלים

בצק אלים זה בלוג אוכל ישראלי, של מעצבת/מבלשת/צלמת בשם מאיה, שאני קורא כבר כמה שנים. תכלס – נראה לי שלמדתי לבשל בזכות הבלוג הזה (ובזכות הספר של ששת). יש שם אחלה מתכונים, מאיה כותבת בטון מגניב לגמרי ובעיקר הכל שם ישים גם אם אתה לא שף.

למה זה מותג מדהים?

  • כי הוא קונסיסטנטי באיכות שלו לאורך שנים. יש המון אתרים שבאים והולכים, של אנשים שמנסים ואז מתייאשים. כדי להפוך בלוג למותג אמיתי צריך כוח לרוץ למרחקים ארוכים, ומאיה עושה את זה מעולה.
  • כי הבלוג הצליח למנף את עצמו בצורה כזו שמאיה עכשיו גם כותבת בעיתון, ותכלס – רוב אנשים שאני מכיר מכירים את הבלוג הזה.
  • כי מאיה מאמינה באקספרימנטים: היא כל הזמן מנסה דברים חדשים, ואני לא מדבר על המטבח, אני מדבר מבחינה מותגית. היא עושה ניסיונות עם הוצאת חוברת, ניסיונות עם משלוחים, סקרים, פרסום בבלוג, פעילות פייסבוק, וידאו ועוד.
  • כי זה מוכיח שאפשר לבנות אחלה מותג עם בן אדם אחד, רצון ויכולת.

מאיה עם מרתה סטויארט

4. Mailbox

מיילבוקס זו אפליקציה שיצאה לפני חודש לשוק ואתמול התברר לי שהם כבר עשו אקזיט ונמכרו לדרופבוקס. אז זה מצחיק לכתוב עליהם עכשיו כמותג עצמאי, אבל זה מה שהתכוונתי לעשות אז זה מה שאעשה.

מיילבוקס פותחה על ידי חברה שנקראת אורקסטרה. הם במקור עשו אפליקציית To-Do (אבל פחות טובה משלנו). אחרי שזה לא עבד להם, הם עשו מה שנקרא בעולם הסטארטאפים Pivot: הם שינו כיוון והחליטו לתקוף את תיבת המייל, שם הם טענו, נמצאות רוב המטלות שלנו.

הרעיון שלהם הוא כזה: אתה צריך לנקות את תיבת המייל שלך. להגיע ל-Inbox zero. אם אתה לא מתכוון לענות/לטפל/להתעסק עם המייל הזה עכשיו, אז תדחה אותו. הממשק האדיר שלהם מאפשר לעשות snooze לאימיילים ולבקש שהם יחזרו בערב/מחר/בסופ"ש/או בכל תאריך אחר. זה אולי נשמע פשוט וקטן, אבל תקשיבו – אני מכור וזה אדיר.

למה זה מותג מדהים?

  • עוד מוצר שמוכיח שחווית משתמש היא כלי ליצירת מותג. אותו הרעיון עם עיצוב פחות טוב פשוט לא היה עובד. הם פשוט הפכו בעזרת עיצוב חוויה רעה של טיפול במייל למשהו ממש כייפי.
  • המותג מונע מתוך אג'נדה אמיתית לגבי איך צריך לעבוד במייל, וכל העיצוב והמותג מוכוונים מתוך החזון הזה. אי אפשר לנצח מותגים עם חזון אמיתי.
  • אסטרטגיית השקה: מיילבוקס עשו משהו שאף אחד עוד לא עשה קודם בעולם האפליקציות וזה לייצר תור וירטואלי, כך שרק הראשונים שנרשמו לפני המון זמן יכולים להכנס בהתחלה, כל השאר צריכים לחכות בתור. אין צורך לומר שזה יצר תיסכול גדול מאד בקרב מאות אלפי אנשים שהורידו את האפליקציה ולא יכולים עדיין להשתמש בה. אבל הם הוכיחו את הנקודה שאין דבר כזה פרסום רע כל עוד מדברים עליך.

5. Free Walking Tour

זה מותג חריג ומעניין. הסיבה היא שהוא טכנית לא מותג. אבל בפועל הוא לגמרי מותג.

ה-free walking tour הוא רעיון תיירותי, שאין לי מושג איפה הוא התחיל (אפילו אין עליו ויקידפדיה!). אני נחשפתי אליו לראשונה בברלין לפני איזה 8-9 שנים. הרעיון הוא שיש מדריך מקומי, שלוקח קבוצה ועושה לה סיור לא רשמי בעיר. הטיול כולל יעדים תיירותיים וסקירה היסטורית, אבל גם יעדים "אלטרנטיביים" וסיפורים יותר עסיסיים מאשר מה שיספרו לכם במדריך הרשמי. הטיול הוא חינם, ומתבסס על טיפים למדריך בסוף הטיול בהתאם לכמה נהניתם.

אני עשיתי את הטיול הזה בברלין, בברצלונה (פעמיים), בפריז, במינכן, ושבוע שעבר גם בליסבון. זה תמיד סיור אדיר ודרך מעולה להכיר מטיילים אחרים ולקבל טיפים ממישהו מקומי.

אז למה טכנית זה לא מותג? כי זו לא חברה מרכזית שמרכזת את כל הפעילות הזו. אלה קבוצות עצמאיות שמתארגנות בכל עיר אחרי שמישהו שמע על הרעיון, ואף אחד לא מנהל אותן. למען האמת, יש ערים שבהן יש קבוצות מתחרות של free walking tour.

למה זה מותג מדהים?

  • כמו שכבר כתבתי כמה פעמים בבלוג, מותג הוא רעיון. הוא לא חייב מנהל אחד, או מישהו מאחוריו, וזו אחת הדוגמאות המעניינות למותג שמתפשט באופן אורגני.
  • כי למרות שאין מאחוריו ארגון, החוויה היא חוויה קונסיסטנטית וטובה בכל אחד מ"הסניפים".
  • כי הוא מאפשר לאנשים לייצר לעצמם עבודה. המדריך שהיה לנו עכשיו בליסבון הוא למעשה מורה לספורט שפוטר בעקבות המשבר הכלכלי, ועכשיו עושה יותר כסף וכיף כמדריך שאין לו בוס.

לסיכום

אני חושב שמה שמשותף לכל המותגים שסקרתי היום הוא לא איך הם נראים, או אפילו באיזה מדיום הם פועלים, אלה שהדרך למצב את עצמם כמותגים היא על ידי פעולות שמונחות מחזון אמיתי. זה הכל בהתנהגות.