אני רוצה הכל ואני רוצה את זה עכשיו

אני רוצה הכל, ואני לא מוכן להתפשר על כלום.

אני רוצה עבודה מעניינת, אבל רוצה לחזור הבייתה בזמן להיות עם אשתי. אני רוצה להרוויח הרבה כסף, אבל רוצה לעשות אותו מעשיית דברים חיוביים ולא על ידי מכירת נשמתי לשטן. אני רוצה להיות הבוס של עצמי, אבל להרשות לעצמי לקחת חופש של חודש בשנה. אני רוצה לחיות טוב עכשיו, אבל גם לחסוך לימי הזיקנה שלי. אני רוצה להיות עצמאי, אבל לדעת שהכסף יכנס גם בחודש הבא. אני רוצה לעבוד קשה, אבל שיהיה לי זמן לקרוא ספרים, כל יום. אה כן, ואני רוצה את זה עכשיו.

כל החיים אמרו לי אנשים, מורים, הורים, בוסים וחברים: אי אפשר הכל. תהיה מציאותי. אל תהיה נאיבי. אל תחיה בסרט. זה המצב. אלו החיים. ככה זה בעולם האמיתי. צריך לעשות פשרות. צריך לבחור.

אז אני רוצה להגיד היום לכולכם: לא רוצה לעשות פשרות. לא רוצה לבחור. אני רוצה הכל, ואני רוצה את זה עכשיו. ולא רק שזה אפשרי. זה גם מה שאני הולך לעשות.

למה עזבתי את העבודה שלי?

עד לפני שבוע הייתה לי מה שהרבה מהאנשים סביבי הגדירו כ״עבודת חלומות״. והם לא היו רחוקים כל כך מהמציאות. עבדתי בסטארטאפ מצליח (Any.do), הרווחתי שכר יפה, עם אנשים חכמים ומוכשרים, עבדתי בשעות סבירות, עם הפסקות קפה בפארק הירקון וארוחות צהריים מול הים בנמל. רוב האנשים סביבי אמרו לי: ״מה רע?״.

אז האמת היא שלא היה לי רע. היה לי ממש נחמד. העבודה הייתה נעימה ומעניינת. רע לא היה.

אז למה עזבתי?

כתבתי בשבוע שעבר, שבשנה האחרונה למדתי המון. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי בשנה שעבר היה השינוי המנטלי למחשבה ש:״אני יכול לעשות את זה. אני לא צריך רשות מאף אחד. אני יכול לייצר לעצמי את החיים והעבודה שאני רוצה״. אז נשאלת השאלה – מה אני בעצם רוצה?

אז הנה כמה מהדברים שאני רוצה ולא יכלתי להשיג במסלול שלי כשכיר:

1. לעבוד על הבעיות שאני חושב שהן משמעותיות.

2. לא להצטרך לקבל אישור מה״בוס״.

3. להפסיק למכור את שעות העבודה שלי ולהתחיל לבנות משהו גדול יותר שאותו אוכל למכור.

4. לראות אופק אקספוננציאלי ליכולות ההשתכרות שלי (הכוונה היא לא להיות יותר זמן שיכור, אלה שהשכר שלי יגדל משמעותית בטווח הזמן הארוך).

5. לבנות חברה עם תרבות אירגונית חדשה ומגניבה.

6. לדעת שכשיהיו לי ילדים, אוכל לנהל את הזמן שלי בצורה שניראת לי נכון כדי להיות איתם יותר, בלי צורך לקבל אישור.

אז לפני שלושה חודשים אחרי שיחות ארוכות עם צוות ההנהלה והחברים החלטתי לצאת לדרך משלי. במשך שלושה חודשים סגרתי פינות, עזרתי למצוא לי מחליף מוכשר, והתחלתי לבנות לעצמי את השלבים הראשונים לחיים כעצמאי, והנה לפני שבוע זה קרה: סיימתי לעבוד ויצאתי לדרך משלי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו להגיד תודה לחברים ב-Any.do: יוני, איתי, עומר ויונתן. וכמובן גם שאר החברים במשרד. למדתי מכם המון, כל אחד בדרכו שלו ואני באמת חושב שלא הייתי היום איפה שאני נמצא אם לא אתם. אז מכל הלב, באמת – תודה על הכל.

מה אני מנסה לעשות?

אחד הנושאים שהכי מעניין אותי וחשוב לי זה נושא החינוך. כבר כתבתי על זה פה בבלוג, וזה גם בא לידי ביטוח בהרבה שיחות שיש לי עם החברים והמשפחה. אני חושב שיש הרבה בעיות בצורה שבא אנחנו מחנכים ילדים היום, אני חושב שיש הרבה בעיות בצורה שבה ההשכלה הגבוהה מתנהלת היום, וזה בא לידי ביטוי בדור שלם של אנשים (הדור שלי), שיוצאים מהאקדמיה מגרדים את הראש, ואין להם מושג מה לעשות עם החיים שלהם.

כמובן שאני לא גיליתי משהו חדש פה, כולם יודעים על זה. לגמרי במקרה השבוע כל יום בחדשות (בערוץ 10 נדמה לי) יש סדרת כתבות על כמה מיושנת מערכת החינוך שלנו וכמה אינטרסים נוגדים יש במערכת שלא רוצה להתקדם. במקביל שר החינוך רוצה לשנות את שיטת בחינות הבגרות והמתנגדים אומרים שגם זה נעשה רק מתוך אינטרסים של העלאת אחוז הבוגרים כדי ששר החינוך ״יצא טוב״ בסוף הקדנציה שלו.

כמו כל דבר, לצערי, אם נשאיר את הבעיה בידיים של המדינה, יקח הרבה זמן עד שמישהו יפתור אותה (אם בכלל), ואין לנו את הזמן הזה.

אז בגדול, בצורה רחבה ומאד ומוקצנת, זו הבעיה שאני ושני השותפים החדשים שלי (ליאור ואיל) מנסים לפתור. ואנחנו נעשה את זה על ידי הקמת סוג חדש של בית ספר. היות והבעיה עצומה כל כך, אנחנו נצטרך להתחיל בפינה מאד מאד קטנה וממנה בתקווה לצמוח ולגדול עד שנשתלט על העולם (זה הזמן לצחוק סטייל ד״ר איוול: ״מווהאהא!״).

מה אנחנו בדיוק מתכוונים לעשות?

הרעיון שלנו הוא לייצר מערכת למידה שמורכבת מתכנים שנמצאים און-ליין (וידאו / טקסטים / מערכות אינטראקטיביות) שמשולבות עם פגישות בעולם האמיתי בהם עובדים ביחד עם חברים ומנטורים כדי להתקדם. המטרה הסופית היא להקנות לסטודנטים יכולות להשתכר (שוב – לא מאלכוהול, אלה מעבודה שמשלמים שכר עבודה), יחד עם כלים ״פילוסופיים״ שיאפשרו לסטודנט להבין מה הוא רוצה מעצמו, איך ללמוד ולהתקדם, ואיך להיות מאושר ממה שהוא עושה בחיים שלו.

הקהל הראשון שנפנה אליו יהיה מעצבים – נבנה קורסים ותכנים כדי לעזור למעצבים לפתח יכולות ששוות כסף, וגם נלמד אותם איך לייצר את הבאלאנס הנכון בחיים שהם מחפשים.

עוד המון פרטים, בקרוב.

איך אני עומד לעשות את זה?

נשאלת השאלה, היות ואני לא בן אדם עשיר, ובעל הבית שלי למרות שמאד שמח לשמוע שאני יוצא להקים יוזמה משלי, עדיין מבקש את שכר הדירה בסוף החודש, איך אני יכול לעשות את זה?

אחד הדברים שהכי הפחידו אותי, והצריכו אומץ כדי להתפטר מעבודת החלומות שהייתה לי הייתה השאלה: ״איך אוכל להמשיך להתקיים בזמן שאני מקים את יוזמת חלומותי?״.

ההחלטה שקיבלתי מול עצמי הייתה למצוא עבודה או פרוייקט שיוכל להעסיק אותי במשך יומיים בשבוע, כדי שאוכל במשך 3 ימים בשבוע לעבוד על הפרוייקט החדש שלנו.

הרבה אנשים סביבי אומרים: ״גם אני הייתי שמח לעבוד רק יומיים בשבוע!״, אבל משום מה, לא הרבה מהאנשים האלה עושים משהו באופן אקטיבי כדי לעשות את זה. אני גיליתי שברגע שזו המטרה שאתה מחפש, זה לא בלתי אפשרי. אפשר לקחת פרוייקט פרילאנס, ולהקציב לו רק יומיים בשבוע, או שאפשר לגשת למשרדים שמחפשים מעצבים במשרה חלקית ולהציע את עצמך. הדבר החשוב ביותר – יכול להיות שאף אחד לא מציע את זה, אבל אם תפנו באופן אקטיבי לאחרים ותציעו את זה, יתכן ותצליחו למכור את זה (בהמשך לדיון על למה מעצבים צריכים לדעת למכור).

לגמרי במקרה במהלך 3 חודשי ההכנה לעצמאות שלי, קיבלתי טלפון מבחור נחמד, אורי שמו, שהוא במקרה מנכ״ל של סטארטאפ בשלבי ההתחלה שלו וחיפש מעצב שיעזור לו. לאחר שנפגשתי איתו והקשבתי למה שהוא צריך, החלטתי לנסות ולמצוא פתרון שיכול לענות על הצרכים של שנינו. המטרות שלו: להעמיד מוצר, מותג ואתר שיראו ויעבדו מעולה בטווח הזמן הקצר ביותר. המטרות שלי: למצוא פרוייקט שאוכל להקדיש לו יומיים בשבוע, יכניס לי כסף, ובתקווה גם יהיה מעניין.

תחת ההבנות האלה ניסחתי הצעה: אני אעבוד יומיים בשבוע ואספק את התוצרים בלו״ז הבא – שבוע 1, שבוע 2, שבוע 3 וכו׳. ברגע שאורי, הבין שיוכל לקבל את התוצאים בלו״ז שנראה לו הגיוני, השאלה האם אני עובד 5 ימים בשבוע או יומיים הפכה ללא רלוונטית, וההסכם היה טוב לשנינו.

בשאר 3 הימים בשבוע שלי – אני מתכוון להשקיע את כל הכח בפרוייקט בית הספר שלנו, ואני מבטיח לכם שבקרוב, מאד בקרוב, אתם תשמעו עליו.