אם אתם במקרה סטארטאפיסטים עילאיים ומתנשאים, אז המשפט "זה הכל הקאלצ'ר" נשמע לכם מאד מוכר. אבל לכל אלו מאיתנו שעובדים בתחומים אחרים של החיים הביטוי "תרבות ארגונית" נשמע כמו משהו ש- [א] לא קשור אלי. [ב] לא מעניין לי את התחת. [ג] שייך רק לתאגידים גדולים.
תנו לי להדגים לכם למה תרבות ארגונית היא ועוד איך חלק מהחיים שלכם:
-
נשארים באופן קבוע עד אמצע הלילה בעבודה כי "יש משהו דחוף!!!!" – זו התרבות של הארגון שלכם.
-
מרכלים באופן קבוע על הבוס בהפסקות סיגריה – זו התרבות של הארגון שלכם.
-
לא הולכים הבייתה לפני הבוס, כי זה לא נראה טוב – זו התרבות של הארגון שלכם.
-
רק ההנהלה מקבלת בונוסים על העבודה הטובה שהם עושים – זו התרבות של הארגון שלכם.
-
הבוס שולח לכם הודעות ביום שבת – זו התרבות של הארגון שלכם.
אם חלק / כל הנ"ל נשמעים מוכרים, אז זה לא שאין לכם תרבות ארגונית, פשוט יש לכם תרבות ארגונית ניאנדרטלית.
תרבות אקספרימנטלית
בשנים האחרונות עולם הסטארטאפים עושה ניסויים מאד מגניבים בנושא ה"תרבות הארגונית". חלק מזה נובע שבפעם הראשונה בהיסטוריה יש לנו מנכ"לים בני 21 עם סווטשירט מנהלים חברות גדולות מאד, וחלק מזה נובע מכך שהאנשים האלה לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו, ונהנים לבדוק את הסטטוס-קוו.
השבוע לדוגמא חברה בשם Buffer, פרסמה בבלוג החברה את משכורות כל העובדים שלה.
הרעיון מאחורי הפרסום הוא כזה: החברה מאמינה בשקיפות מוחלטת ומפרסמת את כל נתוני החברה (נתוני השימוש, הנתונים הכספיים וכו'). כחלק מהמהלך הזה הם פרסמו גם את נתוני השכר של כל העובדים (כולל ההנהלה) וגם את הנוסחא שמשמשת אותם לקביעת המשכורות.
הרעיון של הנוסחא לקביעת השכר נועד לייצר מנגנון ברור לכל העובדים איך מחושב השכר שלהם (מכפלה של התפקיד x וותק x רווחי החברה x מאיפה אתה בעולם), בצורה כזו שלעובד אין צורך "לריב" עם הבוס על העלאה, כל המנגנון ברור ושקוף לכולם.
חברה מעניינת נוספת נקראת TreeHouse, והם החליטו אחרי כמה שנים שהחברה הייתה ריווחית והתחילה לגדול, שיהיה יותר טוב לחברה אם כולם יעבדו רק 4 ימים בשבוע, ובכלל – אם לא יהיו מנהלים בחברה וכולם יעשו מה שהם רוצים. זה אולי נשמע כמו בדיחה בהתחלה אבל הם לא הראשונים שעשו זאת: חברת המשחקים הגדולה Valve, שהיא חברה ששווה 2.5 ביליון דולר ועובדים בה יותר מ-300 עובדים כבר עובדים במודל הזה כמה שנים וגילו שהוא עובד מעולה עבור חברות שקראייטיביות ומוטיבציה הם מה שמייצר תוצרים טובים ולווא דווקא יותר שעות מול המחשב.
זה עובד בצורה כזו: למישהו יש רעיון לפרוייקט, אז הוא מספר עליו לכמה שיותר אנשים בחברה. אם הרעיון מעניין אותם והוא רוצים לעבוד עליו, הם מצטרפים לקבוצה שלו ועובדים על הרעיון ביחד. אין היררכיות, אין מנהלים. זה תפקידו של מי שיצר את הקבוצה שהאנשים יהנו וירצו להמשיך לעבוד על הרעיון, כי ברגע שמישהו יתבאס על הפרוייקט, הוא יכול פשוט לעזוב ולעבור לעבוד על פרוייקט אחר. החברה גילתה שבעזרת "חוכמת המונים" שכזו, בה העובדים מחליטים מה יותר חשוב ומגניב לעשות, התוצאות מדהימות. אם מעניין אותכם להבין איך עובדים ב-Valve, הם הוצאים "מדריך לעובד" שאפשר לקרוא אותו. מעניין ביותר.
במה אתם מאמינים?
התרבות של הארגון שאתם עובדים בו, בין שהוא סטודיו עם 5 אנשים או חברה עם מאות עובדים משקפת את הערכים בהם מאמינים מנהלי החברה. אצל רוב המנהלים האמונה היא זו: אם רק אנשים יעבדו קשה יותר (כלומר יותר שעות, יותר ימים), התוצר שלנו יגדל או יהיה איכותי יותר. אמונה נוספת היא זאת: אם אתמרץ עובדים בעזרת מקל וגזר (נניח אתן בונוסים למצליחנים, ואעניש את אלה שמגיעים מאוחר לעבודה), המוטיבציה שלהם לעשות עבודה טובה יותר תגדל.
באופן אירוני, שתי האמונות האלה שגויות. כלומר הן היו נכונות פעם, כשעבדנו במפעלים – אם המכונות עבדו יותר שעות, יוצרו יותר מוצרים. אם כורי הפחם הפעילו יותר כח, יותר פחם יצא מהמכרה. אבל זה ממש לא המקרה היום כאשר אנחנו ב"עידן האינפורמציה" והתוצרים שלנו אינם תוצרים של הפעלת כח או מכונות אלה בעיקר תוצרים של חשיבה. מחקרים אחרונים מראים שלעבוד יותר מדי שעות פוגע בקראייטיביות ובפרודקטיביות שלנו, וגם שתמריצים כמו כסף אינם מעוררים מוטיבציה כמו חופש פעולה ועבודה למען מטרה נעלה.
אפשר שוב לחזור לדוגמא של חברת Buffer שניסחו באופן ברור ביותר במה הם מאמינים ואיך הם רוצים לנהל את החברה שלהם:
מיותר לציין שהמצגת הזו יחד עם שאר הפרסומים השקופים שלהם, עושים עבודה יותר טובה בגיוס אנשים מוכשרים לחברה מאשר כל פרסום או מודעה אחרת.
תייצרו את התרבות שלכם
הנקודה של הפוסט הזה, היא שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו. יש לאנשים רבים נטייה לחשוב ש"ככה זה". זה ה"עולם האמיתי". אבל זה לא נכון. אם יש לכם הרגשה או אמונה פנימית שלא ככה צריכים הדברים להתנהל, אז זה הזמן לעשות את השינוי בעצמכם, לדבר עם הבוס או לפתוח מקום שמתנהל כמו שאתם חושבים שצריך להתנהל.
רק אתם יכולים לקבוע מה התרבות שלכם.