אני חייב להתוודות. את כל העבודות שקיבלתי בחיים, קיבלתי דרך חברים.
את העבודה הראשונה שלי קיבלתי כי חברה עבדה שם והביאה אותי. את העבודה ב-Mcann קיבלתי כי מנהל כח האדם הכיר אותי. את העבודה ב-OPEN כי חבר עבד שם לפני והמליץ עלי. את העבודה ב-Any.do כי אחד השותפים הוא חבר ילדות. אחד הסטארטאפים שאני עובד איתם הגיע אלי דרך אשתו של חבר, והשני דרך המלצה של חבר אחר.
אם לא היו לי חברים כנראה שעדיין הייתי מובטל בלי ניסיון שלא הרוויח אגורה בחייו.
יכול להיות שאתם קוראים את זה ואתם אומרים לעצמכם: ״אה, נו טוב, היה לו פשוט מזל גדול״. וזה כנראה נכון. אבל כמו שלואי פסטר אמר: ״המזל אינו מחייך אלה למי שמוכנים היטב לקראתו״.
-
אני רוצה לדבר בפוסט הזה על נטוורקינג. אבל אני לא רוצה להשתמש במילה הזו כי היא מגעילה ועושה אסוציאציות של אנשים מחלקים כרטיסי ביקור בכנסים, דבר שלא עשיתי בחיים. אין לי בכלל כרטיס ביקור. במילים פשוטות – ככל שאתם מכירים יותר אנשים שאוהבים וסומכים עליכם ומוכנים להמליץ עליכם, יהיה לכם יותר ״מזל״ בחיים. יותר הזדמנויות נהדרות יגיעו אליכם.
המוטו שלי בנושא נטוורקינג הוא מאד פשוט: תעבדו קשה ותהיו נחמדים לאנשים.
זהו. תכלס אפשר לסיים את הפוסט פה. אם תיישמו את זה, כל השאר יהיה בסדר.
אני אפרט עוד קצת, כדי שלא יהיו אי הבנות.
להיות נחמדים לאנשים
אני אתחיל דווקא בקצה השני של המשפט, כי אנשים הם מה שמייצר את המזל.
אני קורא עכשיו ספר שנקרא Give & Take, זו הייתה המלצה של SwissMiss בטיפו ברלין.
הנקודה של הספר היא כזו: יש 3 סוגי אנשים בעולם (רואים שהסופר לא קרא את הפוסט האחרון שלי) – אלו שרק רוצים להכיר אנשים כדי ״להרוויח״ מזה משהו. אלו שרוצים לנהל מערכת יחסים שיוויונית (״אתה תיתן לי ואני אתן לך״), ואלו שנותנים לאחרים בלי לספור להם או לחכות למשהו בתמורה. הסופר טוען שאלו שנותנים בלי לחכות לתמורה הם אלו שבסופו של דבר יש להם את רשת החברים הגדולה ביותר, כולם רוצים לעזור להם והם מגיעים הכי רחוק.
אני אף פעם לא חשבתי על עצמי כמישהו ש״נותן״ בלי לצפות לתמורה (אחרי הכל אנחנו במדינה שבה הכי חשוב זה לא לצאת פראייר), אבל כשאני חושב על זה אחורה, כנראה שזה מה שאני עושה כשאני מאמין שאני סתם נחמד לאנשים.
גתה אמר: ״קל לשפוט את האופי של בן אדם לפי איך שהוא מתייחס לאנשים שלא יכולים לעשות כלום עבורו״. אני תמיד מנסה לזכור את זה כשאנשים שאני לא מכיר מבקשים ממני דברים. אין ספק שאני לא אמא תרזה, אבל כשמישהו מבקש ממני משהו ואני יכול לעזור לו וזה לא יקח לי יותר מדי זמן, אני תמיד מנסה לעזור. גם אם אני לא יכול לעזור מסיבה זו או אחרת, אני מנסה להפנות למישהו אחר או למצוא דרך אחרת לעזור להם.
לעבוד קשה
עכשיו כשיש לכם חברים, והם המליצו עליכם או שלחו איזו הזדמנות לכיוונכם, עכשיו השלב שבו אתם צריכים להיות מוכנים היטב לקראת המזל הזה, אחרת הוא יפספס אתכם. בשביל זה אתם צריכים לעבוד קשה.
הדבר הראשון שחשוב לי להגיד לגבי עבודה קשה, היא שבעייני עבודה קשה לא שווה ל-״אני עובד 20 שעות ביממה״ / ״אני עובד בסופ״ש״ / ״אני קורא אימיילים בחופשה״. לדעתי זו ממש לא המשמעות של עבודה קשה. להפך – לדעתי לפעמים הרבה יותר קל לעבוד הרבה שעות ולהרגיש טוב עם עצמך (״כל הכבוד לי שאני עובד כל כך קשה!״), מאשר לעשות את הדבר הקשה באמת.
אז מהו הדבר הקשה באמת שצריך לעשות?
להיות ממש טוב במה שאתם עושים.
זה קשה להודות שאתם לא יודעים מספיק.
זה קשה לעשות דברים שמפחידים אתכם.
זה קשה לקחת סיכונים.
זה קשה להשתפר.
זה קשה לחשוב על רעיון שאף אחד אחר לא חשב עליו.
זה קשה לעמוד על שלכם.
זה קשה לא ללכת עם הזרם.
אבל זה מה שצריך לעשות אם אתם רוצים להיות טובים ולזכות בהזדמנויות שחברים שלכם שולחים אליכם.
