151-typo

היה רגע שכמעט ברחתי. הלב שלי דפק, הגוף שלי ממש התנגד לזה שאלך ואציג את עצמי, ולרגע שאלתי את עצמי: ״מה לעזאזל חשבת?״.
מסתבר שלנסוע לבד לכנס בחו״ל במטרה לראיין אנשים ולעשות סרט זה רעיון די מלחיץ.
כל החרדות שלי לגבי היכולת שלי לצלם, להקליט ולהוציא משהו מהנסיעה הזו לגמרי לבד בשילוב עם חוסר הביטחון שלי שיחשבו שהחברה שלי מטופשת ואני מעצב גרוע ומה בכלל אני עושה פה התכנסו לרגע אחד שבו פשוט רציתי לקום וללכת ולחזור הבייתה ולהכנס לשמיכה וללכת לישון. בחיים לא חשבתי שאני ארגיש ככה. אבל ככה הרגשתי.

לשמחתי לא עשיתי את זה.

הלכתי לאנשים, והצגתי את עצמי, ודיברתי איתם וצילמתי את זה. אפשר להגיד שזה היה ממש מחוץ ל״איזור הנוחות״ שלי, אבל אומרים ששם כל הקסם נמצא.

הנה מה שיצא:

הדברים שלמדתי

הכנס היה אדיר. בחיים לא הייתי בכנס בגודל וברמה כזו. למעלה מ-70 הרצאות במגוון נושאים – עיצוב, טיפוגרפיה, חדשנות, קראייטיביות וטכנולוגיה, במבנה אדיר עם דוכנים כייפים שממש החזירו אותי לכיף ולסקרנות של להיות סטודנט.

אחרי שדיברתי עם המהמרצים שהכי עניינו אותי, שמתי לב שכמה נקודות חזרו על עצמן בכל הסיפורים.

  1. להתחיל בעבודה אצל אנשים אחרים. כל האנשים שדיברתי איתם, עבדו את השנים הראשונות שלהם במשרדים של אנשים אחרים, ולא יצאו לעצמאות מיד לאחר שסיימו את הלימודים. הם ניצלו את הזמן הזה כדי ללמוד את המקצוע, לייצר קשרים ולהכין את הקרקע.
  2. לפני שיוצאים לעצמאות, חוסכים כסף. כל מי שדיברתי איתו סיפר לי שלפני שיצא לעצמאות, הוא חסך כסף שיאפשר לו לחיות לפחות 6 חודשים, ובכך מנע מעצמו את הלחץ של לקחת כל לקוח. הדבר החשוב ביותר הוא לא להגיד כן לכל לקוח, אלה רק ללקוחות שאתה רוצה לעבוד איתם, וכדי להיות במצב להגיד לא, אתם חייבים שיהיה לכם איזשהו ביטחון כלכלי.
  3. לפרסם פרוייקטים אישיים. מסתבר שכדי לעשות את העבודות שאתם רוצים לעשות לא צריך לחכות ללקוחות שיסכימו לשלם עליהם. למען האמת, ההפך הוא הנכון. קודם תעשו את העבודות בשביל עצמכם, ואז יבוא מישהו ויבקש לשלם עליהן. כל האנשים שדיברתי איתם עושים במקביל לעבודה עם לקוחות פרוייקטים אישיים, דואגים לפרסם אותם ולשתף אותם עם העולם, ובסופו של דבר הלקוחות מגיעים אליהם בגלל העובודות האלו.
  4. יזמות היא הדרך להשתחרר מלקוחות. הרבה מעצבים מתחילים להבין שהם לוא דווקא צריכים את הלקוחות שלהם בשביל להרוויח כסף. מי שלקחה את הרעיון הזה הכי רחוק היא טינה SwissMiss (שלצערי לא הצלחתי לתפוס שיחה איתה), שהקימה בערך 3 חברות ועובדת היום רק על הפרוייקטים שלה, אבל גם ארון שמופיע בוידאו, הקים מותג סביב המחברות הקטנות שהוא מעצב ומוכר מסביב לעולם, והכסף שהעסק הזה מכניס מאפשר לו לבחור ממש בקפידה את הלקוחות שהוא כן רוצה לעבוד איתם.

תעשו מאמץ ותנסו גם אתם להגיע לסוג כזה של אירועים. אני הבטחתי לעצמי שמעכשיו אני הולך לכנס ברמה הזו כל שנה. זה ממש פותח את הראשון וממלא במוטיבציה.