איך להגיד לא

יש סיבה שאומרים שאנשים נחמדים מסיימים אחרונים.
אני חונכחתי להיות אדם חיובי, נחמד, כזה שעוזר לאנשים ולא חושב רק על עצמו. ושילמתי על זה בגדול.

פעם, אם מישהו היה מבקש ממני משהו. זה היה תמיד כן.
״רן אני צריך שתעזור לי עם איזה לוגו קטן״. סבבה.
״רן, חייבים להשאר היום עד 2 בלילה כי יש מחר מצגת״. אוקי.
״רן, יש לי רעיון שאני רוצה להתייעץ איתך, אפשר להפגש לקפה?״. בטח.
״רן, יש לנו פגישת סיעור מוחות, נשמח אם תצטרף״. מגניב.
״רן, המרצה שלנו הבריז ואנחנו צריכים מישהו שידבר עוד יומיים, אתה יכול להכין הרצאה של 45 דקות?״. קול.
״רן, יש לי פרוייקט מדהים בשבילך, ואנחנו משלמים טוב״. מהמם.

עשיתי עבודות בחינם, לא העזתי להגיד לא לעבודות בתשלום (מה אני משוגע?), וניסיתי לעזור לכל מי שביקש ממני עזרה, כתב לי מייל, שלח לי הודעה או התקשר.

אנחנו חיים בעידן שבו אחת החרדות הנפוצות ביותר נקראת: Fear of missing out. יש מצב שאם אני אומר עכשיו ״לא״, אני הולך להפסיד משהו חשוב. הזדמנות מדהימה. פרוייקט מעניין.

הרציונל היה שאם אעשה יותר דברים, אעזור ליותר אנשים, אקח יותר פרוייקטים – בסופו של דבר זה יעזור לי, זה יקדם אותי, זה יפתח לי דלתות. וזה גם סתם יהיה נחמד לעזור לאנשים שצריכים עזרה. אני הרי בן אדם נחמד אחרי הכל.

יום אחד התעוררתי וגיליתי שאני כבר לא זה ששולט בחיים שלי – האנשים שמבקשים ממני דברים, הם אלו שקובעים את סדר היום שלי. הם אלו שקובעים על מה אני עובד. יוצא שהם אפילו קובעים מתי אני הולך לישון.

ואיפה אני בסיפור הזה? מה אני בכלל רוצה?
לא יודע. לא היה לי זמן לחשוב על זה, אחרי הכל הייתה מצגת מחר בבוקר.

Just Don’t Do It

הסלוגן של נייקי אומר: ״פשוט תעשו את זה״.

כלומר, אם אתם ווינרים אתם תעשו את זה. אם אתם חבורה של לוזרים עייפים שצריכים לישון ולאכול ועוד כל מיני דברים כאלה של חלשים אז אתם יכולים לא לעשות את זה. זו המנטליות שחייתי בה.

למרבה האירוניה, ההפך הגמור הוא הנכון.

רוב האנשים שמצליחים להגיע הכי רחוק בתחום העיסוק שלהם הם אנשים מפוקסים שיודעים בדיוק במה הם רוצים להשקיע את האנרגיה שלהם, ואומרים ״לא״ לכל השאר.

כבר כמה זמן שאני מנסה ליישם את הגישה הזו בחיים שלי. עשיתי רשימה של הדברים שחשובים לי ואני רוצה להשקיע בהם, וכל השאר נדחק החוצה. הנה רשימת הדברים שחשובים לי לפי סדר החשיבות:

1. משפחה.

2. העסק שלי.

3. חברים.

4. הלקוחות שלי.

5. פיתוח עצמי.

אם מישהו מבקש ממני משהו שלא נמצא באחת מהנקודות האלו, סביר להניח שהתשובה תהיה לא.

זה עדיין לא קל לי להגיד לא. אני עדיין מרגיש לא נחמד. אני עדיין מרגיש שאני מפסיד הזדמנויות (וכסף). אני עדיין מרגיש שאולי אני מפסיד משהו ממש חשוב.

אבל יש לי זמן לדברים שחשובים לי. אני ישן, אוכל ומבלה זמן עם האנשים שאני אוהב ומפוקס מספיק כדי לקדם את הפרוייקטים שאני שותף בהם. אני מעדיף להשקיע הרבה אנרגיה במעט דברים חשובים מאשר קצת אנרגיה במיליון דברים לא חשובים.

אם מעניין אתכם איך לעשות פחות דברים אבל יותר טוב, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר Essentialism (תודה לגיא על ההמלצה).

איך לבקש דברים מאנשים ״עסוקים״

יש סיבה ששמתי את המילה ״עסוקים״ בגרשיים.

אני לא רוצה להיות אחד מאותם אנשים עסוקים שהם עסוקים כדי להרגיש חשובים כשהם אומרים לחברים שלהם: ״סורי אחי! אני לא יכול לבוא לשתות בירה כי אני כזה עסוק!״.

מצד שני, אני כן נאלץ הרבה פעמים להשתמש במילה ״עסוק״ כדי לפתור אנשים שאני לא רוצה להגיד להם ״כן״.

אני חושב שהם יקבלו את זה יותר טוב אם אגיד להם שאני עסוק מאשר שאגיד להם: ״אני לא רוצה לפגוש אותך לקפה כי אני רוצה לעשות מדיטציה״ או ״אני לא רוצה לעשות את הפרוייקט שלך כי אני רוצה לעשות אמבטיה לבן שלי ואז לראות משחקי הכס עם אשתי״.

כשמישהו אומר לכם שהוא עסוק, מה שהוא באמת מתכוון זה: ״אני לא חושב שמה שאתם מבקשים ממני כל כך מעניין וחשוב. יש לי דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלי״.

דרך אגב, זה בדיוק אותו הדבר שאנשים שאומרים לכם שאין להם כסף לשלם לכם מתכוונים: ״יש לי כסף, אבל אני מעדיף להוציא אותו על דברים אחרים כי אני לא חשוב שמה שאתם עושים כל כך חשוב לי״.

הדרך לבקש דברים מאנשים, היא פשוטה, אבל לא קלה: אתם צריכים להבין מה הדברים שחשובים להם, ולנסות לעזור להם איתם. לדוגמא: עכשיו אתם יודעים מה הדברים שחשובים לי (תכלס אם אתם קוראים את הבלוג הזה יכולתם לדעת אותם גם קודם), אם אתם פונים אלי, אז לפני שאתם מבקשים ממני משהו (שאתם צריכים) תנו לי משהו או תעזרו לי באחד הדברים שחשובים לי.

עוד דוגמא איך אני מיישם את זה בעצמי.

נסעתי בשבוע שעבר לכנס TYPO Berlin, ורציתי לראיין כמה מהדוברים שם. אלו אנשים שהם יחסית סלבים בתעשייה שלנו, מה שאומר שכ-ו-ל-ם רוצים מהם משהו, החל מחתימה, ראיון ועד הצעות עבודה. אלה אנשים שקמים בבוקר ויש להם מאות אימיילים מחכים להם באינבוקס ככה שהסבירות שהם אשכרה יפתחו את האימייל שלך, יקראו אותו עד הסוף ואשכרה יענו לך, היא די נמוכה. (כן, יש אנשים הרבה יותר עסוקים ממני, המסכנים)

ניסיתי לחשוב על זה מהעיינים שלהם: למה שהם ירצו לעזור לי? ומה אני יודע עליהם שיכול לשמש אותי כשאני כותב להם?

הנה מה שידעתי:

1. הם אוהבים לדבר מול קהל, אחרת לא היו נוסעים לברלין לדבר בכנס.

2. לא יהיה להם הרבה זמן כי הם באים לדבר והולכים סביר להניח.

3. הם רוצים להרגיש חשובים (ומי לא בעצם?)

4. אין להם מושג מי אני, או ה-nuSchool.

החלטתי לנסח את האימייל תחת הכותרת: ״הכפילו את ההשפעה שלכם כשאתם בברלין״.

וניסחתי מייל קצת שמסביר איך אם הם יקדישו לי רק 2 דקות מזמנם אשאל אותם 2 שאלות מעניינות והם יהיו בוידאו שישלח לעשרות אלפי מעצבים בעולם ויוכלו להשפיע על החיים שלהם ולעזור להם. כתבתי בשתי שורות מי אני ועל ה-nuSchool. וזהו.

מתוך 9 מיילים, 6 ענו והסכימו.

יש משפט ששמעתי לא מזמן ואהבתי של זיג זיגלר:

״You can get anything in the world you want, if you can just help other people get what they want״.