הבלוג של רן סגל. אני כותב על מיתוג, עיצוב, חווית משתמש ואיך אני חושב שאפשר לעשות את העולם טוב יותר בעזרתם. לפעמים גם סתם מחשבות על החיים.
פוסטים אחרונים
הרבה יותר מפוסט בבלוג

הרבה יותר מפוסט בבלוג

אם יש משהו שמעצבן אותי – זה אנשים שמנסים לחרטט אותי. ״סמוך עלי! זה כדאי לך!״. באמת? לא סומך עליך, וכדאי שתתחיל להסביר לי בדיוק למה זה כדאי לי או שהשיחה ביננו נגמרת. בתקופה האחרונה אני הולך ברחוב ומרגיש יותר ויותר שמותגים מסביבי מנסים לחרטט אותי: ״להיות ראשון זה מחייב״, ״קפה מאד״, ״הרבה יותר ממסעדה״,...
בדידותו של המעצב מהבית

בדידותו של המעצב מהבית

כשהייתי בן 23 עשיתי ניסוי בבדידות. הייתי קורא הרבה פול אוסטר באותה תקופה ורציתי לראות מה יקרה אם אני אהיה ממש לבד ולא אדבר עם אנשים אחרים למשך איזו תקופה. אז שכרתי דירה בכפר דייגים קטן בדרום ברזיל, קניתי גלשן, והעברתי את הימים בערך ככה: קמתי בבוקר, הלכתי לגלוש, חזרתי לאכול צהריים, קראתי קצת ספר,...
הלקוח שלכם לא יודע מה הוא רוצה

הלקוח שלכם לא יודע מה הוא רוצה

בוקר. אור עולה על הסטודיו המעוצב והמקסים שלכם. בדיוק סיימתם קפה מעולה. ואז - ״הלו! אני צריך לוגו. דוד שלח אותי״. אתם מתאפקים לא לענות לו: ״מאה שקל״, ובמקום שואלים אותו: ״ואיפה הלוגו הזה הולך להיות?״. ״על השלט של המסעדה!״ הוא עונה בגאווה. ״אה, אז אתה צריך גם לעצב את השלט?״ אתם שואלים. ״נו, בטח״....
אמנות או רווחיות?

אמנות או רווחיות?

שלושה שבועות אחרי שהתחלתי לעבוד במקאן, רצו לפטר אותי. המנהלת של הסטודיו הזמינה אותי למשרד שלה והראתה לי שאני נמצא ב״אזור האדום״. האזור האדום היה החלק הנמוך בטבלת הביצועים של העובדים, מה שאומר שאני לא עושה מספיק עבודה. כלומר עובד לאט. המוטו של הבוס הגדול: ״מה שלא נמדד לא מנוהל״. אג׳נדה ניהולית נפוצה. אז כל...
למה אני לא מממש את הפוטנציאל שלי

למה אני לא מממש את הפוטנציאל שלי

כשהייתי בתיכון מורה אחת נגישה אלי במסדרון בהפסקה ולקחה אותי הצידה. היא אמרה לי: ״תקשיב, אתה צריך להפסיק להסתובב עם שגיא. הוא מדרדר אותך, ואתה לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלך״. שגיא היה אחד החברים הכי טובים שלי. לא התכוונתי להפסיק להסתובב איתו, אפילו שהוא לפעמים לבש שמלות לבית הספר. האמת היא ששגיא היה פשוט...
איך לנצח את ההודים

איך לנצח את ההודים

אחד הפחדים הגדולים ביותר של מעצבים, הוא שהלקוח שלנו יגלה שיש מישהו אחר שיהיה מוכן לעשות את העבודה במחיר זול יותר. הפחד מיד מתחלף בכעס: ״איך הם לא מתביישים! הם הורסים את השוק״, ובשלב האחרון ניסיון לחנך את הלקוחות שלנו שעבודה של מעצב זול, הודי או פלטפורמה טכנולוגית היא עבודה גרועה שתביא לאובדן וחורבן העסק...
יוסטון יש לנו בעיה

יוסטון יש לנו בעיה

הדבר הקשה ביותר בעולם הוא להודות בחולשות ובפגמים של עצמנו. אין לנו בעיה כמובן לזהות ולהצביע על החולשות והטעויות של אנשים אחרים, להפך, אנחנו עושים זאת בשמחה ובששון. אבל כשזה מגיע לבעיות שלנו, בדרך כלל אנחנו מצליחים להיות מקוריים ביותר בהסבר למה זו לא באמת בעיה, וסך הכל אנחנו בסדר גמור. וכך אנחנו ממשיכים לחיות...
למה כל המעצבים שמאלנים

למה כל המעצבים שמאלנים

יכול להיות שסיפרו לכם שכדי להיות מעצבים מוצלחים חשוב מאד שתהיו מוכשרים. שתהיו מקוריים. שתפרצו את הגבולות. אבל זה לא זה. יש אחרים שאומרים שחשוב לדעת לעבוד עם לקוחות. להיות אסרטיבי. להילחם על דעתך. אבל זה גם לא הדבר החשוב. הדבר החשוב כדי להיות מעצב מוצלח הוא אמפתיה. כדי להיות מעצב מוצלח אתה צריך להבין...
הפרוייקט הצליח. הסטודנט לא.

הפרוייקט הצליח. הסטודנט לא.

השבוע הלכתי לראות את הגשת פרוייקטי הגמר בשנקר. כמה דרמה יש בהגשת פרוייקטי הגמר: 4 שנים מתנקזות לפרוייקט אחד. המאסטרפיס של הסטודנט. המרצים מצפים מהסטודנט לקונספט מקורי, עיצוב גרפי המראה שליטה בכלים שנלמדו, פרזנטציה מהממת ועדיף שתהיה גם איזו אמירה פוליטית או מסר ביקורטי ופרובוקטיבי. גם ברגע הדרמטי הזה המרצים אינם מקלים ומעבירים ביקורות קשות...
למה אני שונא את גרינפיס

למה אני שונא את גרינפיס

גם אני אוהב דולפינים. אמנם לא כמו הבנות שעושות קעקועים של דולפינים על הכתף, או כמו אלה שנדפקו קצת בהודו וחושבים שהם בעצמם דולפינים, אבל בכל זאת – אוהב אותם כמו הבן אדם הממוצע. נראה לי שהם אחלה. ובכל זאת, גרינפיס, הארגון שמנסה להציל את העולם מהשמדת דולפינים, דובי קוטב ושאר דברים נוראיים שחברות וממשלות...
מיומנו של מזוכיסט

מיומנו של מזוכיסט

מסתבר שגם בגיל 31 עדיין אפשר ללמוד על עצמך דברים חדשים. הנה, למשל השבוע למדתי על עצמי שאני אוהב לסבול. דווקא חשבתי שאני בן אדם שלא אוהב לסבול, תמיד מנסה לעשות את מה שטוב לו ולא להתלונן. אבל כנראה שטעיתי. להארה הזו הגעתי בעודי קורא ספר שקיבלתי לפני כמה שבועות מסער, ספר שנקרא Mastery, ומתאר...
עזבו ״למה לא״, מה הצעד הבא?

עזבו ״למה לא״, מה הצעד הבא?

מדי פעם מתקשרים אלי חברים כדי להזמין אותי לקפה ולספר לי על הרעיון החדש שלהם. זה די מוזר כי אי אפשר להגיד עלי שאני איזה דוגמא להצלחה יזמית. סך הכל בניתי אפליקציה שאף אחד לא משתמש בה ועזבתי את העבודה כדי להקים בית ספר (שגם ההצלחה שלו עדיין רחוקה), אבל כנראה שזה נראה להם מספיק...