בואו נדבר על תקשורת. המשפט – you cannot not communicated מגיע במקור מתחום הפסיכולוגיה, אבל אני שמעתי אותו בהקשר של עיצוב ממעצב בשם דיוויד קארסון. קארסון היה גולש גלים אמריקאי, שהתגלגל כמעט במקרה לתחום העיצוב, ללא השכלה אקדמאית, והחל לעצב מגזין מוזיקה ואופנה בשםRAY GUN בשנות ה-90. המגזין שבר כל מוסכמה שהייתה קיימת עד אז בנוגע לעיצוב מגזינים, קריאות והנחת טקסטים. הוא לא היה קריא בעליל. כאשר המעצבים מן השורה ביקרו את קארסון על חוסר היכולת לקרוא את הטקסטים, הוא אמר: “אז מה? המסר עובר גם אם לא קוראים את הטקסטים".
כל דבר שאנחנו עושים, או לא עושים, משדר מסר מסויים. זה מתקשר משהו לאחרים. אם אנחנו לובשים חליפה, זה מתקשר משהו, בנוגע לעבודה שלנו, לסטטוס החברתי שלנו. אם אנחנו לובשים ג'ינס קרוע זה מתקשר משהו אחר. וכמובן, גם אם לא נלבש כלום, זה יתקשר משהו.
איך זה מתקשר למותגים? זה מאד פשוט – כל מה שהמותג עושה או לא עושה, מתקשר לציבור משהו. אין דבר כזה לא לתקשר כלום. כשתנובה החליטה לשתוק בתחילת חרם הצרכנים זה תיקשר משהו (שלא באמת אכפת להם. שהם מקווים שזה יעבור). כשהם המשיכו לשים סטטוסים בפייסבוק בסגנון "הנה המלצה למתכונים עם הגבינה שלנו", זה תיקשר משהו.
יש לך כרטיס ביקור? זה משדר משהו (משהו רישמי, פרקטי, קצת מיושן). אין לך כרטיס ביקור? (אתה לא רציני, לא בכיר או לא מקובע לנורמות). אין לחברה שלכם כסף לאתר אז יש לכם רק דף נחיתה? זה מתקשר מסר. הנקודה היא שמה שלא תעשו, אתם משדרים מסר לעולם, אז שימו לב איזה מסר אתם משדרים.
קרדיט תמונה – שער של מגזין RAY GUN בעיצוב דיוויד קארסון. מתוך הבלוג של Dana Córdova