בואו נדבר על חשיבות המילה הכתובה בעיצוב מותג. כל מי שקצת אוהב עיצוב ומסתכל מה קורה מעולם, רואה שיש סוג של "טרנד טיפוגרפי" בכל סוגי העיצוב – אריזות, כרזות וכמובן – אינטרנט. במקום להשתמש בתמונות או גרפיקות אחרות למיניהן, משתמשים המעצבים במילים כדי לייצר דימוי ו"לדבר אלינו".
חוץ מזה שרוב המעצבים אוהבים טיפוגרפיה וחושבים שזה יפה, אני שואל את עצמי, למה זה קורה? למה זה קורה עכשיו ? ולמה זה נכון?
אני חושב שהטרנד הטיפוגרפי, הוא סוג של תגובת נגד במיתוג אחרי תקופה של יותר מידי גרפיקה ויותר מדי "דברים יפים". אומרים ש"תמונה שווה 1000 מילים", ואם ככה, מלהסתכל על המדף בסופר, אני צריך לקרוא את כל אינציקלופדיית בריטניקה כדי למצוא משחת שיניים. אנחנו חיים בעידן של עודף מידע. אנחנו מופצצים באלפי מסרים מדי יום, והדבר היחידי שאנחנו מחפשים הוא – פשטות. מהירות. להבין מהר איפה אני נמצא, למצוא מה שאני צריך, ולהמשיך לדבר הבא. לכן, מותגים מסויימים שהבינו את זה, בחרו לעקוף את המסלול הארוך של דימוי-פענוח-קריאה-הבנה, ולקצר אותו ל-קריאה-הבנה. על ידי שימוש במילים, ומסרים פשוטים וקצרים, הם בעצם חוסכים לי זמן ומגיעים ישר לנקודה – ועל זה, אני מודה להם.
המושג שנהיה פופולרי עם התחזקות הטרנד הטיפוגרפי הוא – tone of voice. עכשיו כשהמותג משתמש בטקסט יותר מרק כדי להגיד "חדש – משחת שיניים", נשאלת השאלה באיזה טון המותג שלי מדבר לקהל שלו ? הוא מדבר באופן מקצועי – כמו רופא? הוא מדבר בגובה העיניים – כמו אחד החברים שלי ? השאלות האלה הן שאלות קריטיות למעצבי מותגים, ולכן נראה לי מוזר שלפעמים מעצבים מסויימים טוענים שהטקסט לא מעניין אותם כי: “את הטקסט ישלח הלקוח" או "זה העבודה של הקופי". עם כל הכבוד לעיצוב, וכבודו במקומו, כוחה של המילה הכתובה חזק עכשיו מתמיד, וטוב אם יפנימו את זה גם המעצבים ה"גראפיים".
קרדיט תמונה - Com Offi Typewriter, מתוך מאגר LIFE בחסות גוגל.