בואו נדבר על סבלנות. או יותר נכון – חוסר סבלנות. אחת מתופעות ההיכר של הדור החדש, דור ה-y, הוא שאין לנו סבלנות. יכול להיות שזו תופעת לוואי של האינטרנט – הכל נגיש לנו בתוך מאית שניה. אולי זו תופעת לוואי של כוכב נולד, או שאר תוכניות האינסטנט. כך או אחרת, אנחנו רוצים הכל עכשיו, ומהר. מותגים חדשים, בעיקר סטארטאפים שנאלצים להלחם על טיפת תשומת הלב שלנו, מבינים את זה ומדברים איתנו בשפה "מהירה" ובלי לטרחן אותנו. אבל רוב המותגים, בעיקר אלו החיים מחוץ לאינטרנט עדיין לא מבינים איך לתקשר בצורה כזו. הפוסט הזה הוא בשבילם.
חוק 6 השניות
לאחרונה פורסם מאמר (סליחה אני לא מוצא את הלינק), שטוען שבן אדם ממוצע מקדיש לאתר חדש בסביבות ה-6 שניות לפני שהוא מחליט האם זה מה שהוא חיפש, האם זה מעניין אותו או רלוונטי אליו לפני שהוא ממשיך הלאה בדרכו. בין אם הנתון הזה מדוייק ובין אם לא לגמרי, אנחנו מנסים לאחרונה במשרד למדוד את האתרים שאנחנו מעצבים לפי השאלה – האם למשתמש יהיה ברור אחרי 6 שניות איפה הוא נמצא? מה אנחנו מוכרים ולמה כדאי לו להשאר ולקרוא עוד?
כמובן שכמות המידע שניתן להעביר לבן אדם ב-6 שניות היא מאד מוגבלת, ולכן אנחנו עושים מאמצים רבים כדי להתאים את העיצוב וכן את המסר המילולי כדי שיהיה כמה שיותר מתומצת, קולע ועם זאת מסקרן ומבטיח מספיק כדי לפתות את המשתמש להמשיך לקרוא.
זה אתגר קשה – לסקרן ועדיין לתת משהו קונקרטי ולא שיטחי, אבל בסופו של דבר עושה למשתמש חיים קלים יותר ועוזר להם לא לבזבז זמן בין אם האתר רלוונטי להם, או לא.
האתר של Foursquere, מסר מרכזי ב-7 מילים, שלושה פי'צרים עיקריים ותמונה של האפליקציה. האתר מחולק לשישה מסכים כאלה והמשתמש מובל בעזרת חץ, כמו דיפדוף בספר.
האתר של Flipboard, מסר עיקרי ב-5 מילים, ורקע שהוא וידאו ללא מילים של מישהו מדפדף באפליקציה. אם אתה רוצה לדעת עוד יש עוד וידאו הסבר.
בעולם האמיתי
המון פעמים ניתן לראות השפעה של עיצוב מהעולם האמיתי (עיתונים/מגזינים וכו') בעיצוב לאינטרנט. מה שהייתי רוצה לראות יותר, הוא השפעה של עיצוב לאינטרנט בעיצוב בעולם האמיתי.
הייתי רוצה לראות ישום של תובנות בסגנון "חוק 6 השניות" גם בעולם האמיתי – בעיצוב אריזות, בשילוט, בפרסום, במגזינים וספרים וכן האלה. גם בעולם האמיתי לאנשים אין זמן, וגם בסופרמרקט אין לנו סבלנות יותר מ-6 שניות לקרוא את האריזה ולראות האם המוצר הזה הוא מה שחיפשנו. טוב היה אם בעלי מוצרים בעולם האמיתי היו חושבים על המשתמשים החדשים שלהם ומנסים לפתח דיאלוג איתם בשפה שהם מבינים – מהר ולעניין.
ניסוי בהפשטת המסר מאריזות מוכרות. עד כמה ניתן לפשט והאריזה עדיין תהיה מזוהה, ותעביר את המסר ?
פחות זה מהר
פחות טקסטים, פחות אימג'ים, פחות פלאחים בוהקים עם מסר "חדש!!” יעשו לצרכנים חיים קלים יותר, כי הם יאפשרו להם לנתח את המסר מהר יותר ולהבין האם הוא רלוונטי להם.
אני לא טוען שכל העיצוב צריך להיות מינימליסטי, ואני לא טוען שכל המסרים צריכים להיות פשטניים וקצרים. אבל בעולם מוצף מידע כמו שלנו, העמסת יתר של מסרים מקשה עלינו. אם נצליח בעזרת מסר פשוט וברור לקנות את תשומת הלב של הצרכן, הוא יעניק לנו את הזמן והקשב כדי לספר לו סיפור מורכב וארוך יותר, ושם נקנה אותו באמת.
קרדיט תמונות אריזות מינימליסטיות: סטודיו A2591.
קרידט הארנב הלבן: אליזה בארץ הפלאות של דיסני.