130-freelance-is-not-for-you

זה קורה להרבה מעצבים. הרגע הזה שנשבר לכם.

אתם עובדים קשה בסטודיו או משרד, ואתם עושים עבודה טובה, אבל משום מה משהו לא עובד.
אולי הבוס לא מעריך אתכם, או שנמאס לכם ממנהל הקראייטיב, או שאתם לא מרוויחים מספיק, או שאין לאן להתקדם, אולי אתם לא אוהבים את הלקוחות של המשרד, אולי גיליתם כמה המשרד גובה על העבודה שאתם עושים והתעצבנתם על הקופון שגוזרים עליכם.
״סעמק. 70,000 שקל על הפרוייקט הזה שאני עושה לבד ואני מקבל 7,000 שקל בסוף החודש?״
אז אמרתם לעצמכם – ״פאק איט״. אני יכול לעשות את זה לבד. אני לא צריך אותם, להפך – אני אוכל לעבוד יותר טוב בלעדיהם. אני אהיה חופשי.

אבל עכשיו יצאתם לעצמאות, וגיליתם שזה לא בדיוק מה שפינטזתם עליו.

למען האמת, בערך 50% מהעבודה היא לא העבודה הקראייטיבית שאתם אוהבים לעשות. הצעות מחיר, משא ומתן, פגישות עם לקוחות, גביה של כספים מלקוחות לא משלמים, הנהלת חשבונות, לענות לאימיילים, לטפל בשכירות בסטודיו, לטפל בנזילה בסטודיו, לדאוג איך תהיה עבודה בחודש הבא גם – אה כן, זה נקרא שיווק.

ועכשיו פתאום יש לכם רק 50% מהזמן לעצב, והרבה יותר מדי עבודה אז אולי כבר אין מספיק לחשוב כמו שצריך ופתאום גם זה כבר לא כיף כמו פעם, ואתם רצים, רצים רצים ושואלים את עצמכם: ״למה לעזאזל אני עושה את זה? זה לא החופש שדמיינתי״.

למה זה קורה לנו?

השבוע סיימתי לקרוא ספר שנקרא E-myth, ועוסק בשאלה למה כל כך הרבה עסקים קטנים נכשלים ומה אפשר לעשות בקשר לזה. לפי הספר, כדי שעסק קטן יעבוד טוב, הבן אדם שמקים אותו צריך להיות 33% טכנאי (נגיד מעצב, זה שיודע לעשות את העבודה הטכנית), 33% מנהל (זה שיודע לעבוד בצורה מסודרת, לקבוע נהלים ולדאוג שהעניינים ירוצו כמו שצריך) ו-33% יזם (זה שיש לו חלומות ופנטזיות, כלומר חזון, מה הוא רוצה להשיג לעצמו ולעסק שלו).

למרות שהצד היזמי הוא זה שדחף אותנו להתפטר מהעבודה שלנו כדי לנסות להגשים את החלום שלנו, מהר מאד הצד הזה חוזר לישון בזמן שהצד של המעצב (הטכנאי) משתלט על רוב העבודה ומנהל אותנו. למען האמת, רובנו לא חושבים על זה שלמרות שהקדשנו המון שנים בכדי ללמוד להיות מעצבים מעולים, אנחנו לא מרגישים צורך להשקיע את אותה כמות הזמן בלהיות מנהלים או יזמים מעולים. יש לנו את ההרגשה ש״נולדנו עם זה״, ואנחנו פשוט נסתדר.

אבל המציאות מראה שזה רחוק מלהיות נכון. אני שומע את הסיפורים של החברים המעצבים שלי, והם נשמעים בדיוק כמו הסיפורים של החבר הטבח שלי שהחליט לפתוח מקום – העובדה שאנחנו יודעים לעצב / לבשל מעולה לא אומרת שאנחנו יודעים לנהל עסק בצורה מעולה. אם היינו יודעים לנהל עסק בצורה מעולה לא היינו צריכים לעבוד 16 שעות ביום, להרגיש שאנחנו רצים כל הזמן, ובסוף החודש לגלות שאנחנו לא בדרך להיות מליונרים.

אבל אני לא רוצה להיות מנהל. אני רוצה להיות מעצב.

יגידו חלק מכם, ויכול להיות שאתם צודקים. אנחנו למדנו עיצוב, ואנחנו אוהבים עיצוב והאמת היא שלא כל כך בא לנו להיות מנהלים או יזמים, ולהשקיע זמן ואנרגיה במשהו שלא ממש מרגש אותנו.

פייר. אין בעיה.

אבל אל תשלו את עצמכם שאתם יכולים להיות עצמאיים ולהיות רק מעצבים, או להיות מעצבים ולעשות את השאר על הדרך. כי זה מתכון בטוח לחיים מתסכלים, וסופו של דבר גם העיצוב והשירות שאתם נותנים ללקוחות שלכם נפגע מזה (אתם זוכרים שאתם לא מוכרים רק עיצוב נכון? אתם מוכרים גם את כל השירות הנלווה אליו – החל מהצעות המחיר, לניהול לקוח ושירות מדהים).

להיות פרילאנסר, או בעל סטודיו לעיצוב זה לא להיות מעצב, זה להיות בעל עסק, על כל המשתמע מזה. אם חיפשתם עבודה כמעצבים, אז להיות עצמאי זו לא התשובה.

אז מה לעשות עכשיו? כי הבוס עדיין בן זונה.
קודם כל, נסו להבין מה באמת הבעיה – עכשיו כשהבנתם שבסך הכל להיות שכיר זה לא הדבר הכי נורא בעולם. מה מתסכל אתכם?
עכשיו יש 2 אפשרויות:

  1. לטפל בבעיות בעבודה הנוכחית.

  2. למצוא עבודה חדשה.

הדבר הקל ביותר תמיד הוא להגיד ״פאק איט״ ולהתפטר או לעזוב כי אין לכם כח להתמודד עם הדברים שלא מוצאים חן בעינכם. אבל לדעתי אתם תגלו שאם חשבתם טוב טוב על מה מפריע לכם באמת עכשיו, ותלכו לשבת עם הבוס ולעשות איתו שיחת תיאום ציפיות – יכול להיות שדברים ישתפרו.

אם ניסיתם ובאמת שוב דבר לא השתפר (יכול להיות שגם הבוס שלכם הוא מעצב שלא למד להיות מנהל טוב אף פעם?), אז יכול להיות שזה הזמן לחפש עבודה חדשה.

אבל בשום אופן לא כדאי להיות עצמאי כי לא מצאתם עבודה שאהבתם.
לא עוברים מקצוע לעריכת דין אם לא מצאתם עבודה בעיצוב, ולכן לא כדאי לעבור להיות בעל עסק אם לא מצאתם עבודה בעיצוב.

ומה אם אני כן רוצה לנסות?

אחלה. זה יכול להיות ממש אדיר ולקחת אתכם למקומות מדהימים – אם תבינו מה אתם לא יודעים ואיזה ידע אתם צריכים להשלים כדי להיות בעלי עסק מעולה לעיצוב.

בין שאתם רוצים להיות פרילאנסרים בודדים או להקים סטודיו עם סניפים בלונדון וניו-יורק, הנה חלק מהדברים שאולי אתם חושבים שאתם יודעים אינטואיטיבית אבל כדאי ללמוד כדי להיות בעל עסק מוצלח: הצבת מטרות ויעדים, אסטרטגיה (ניהולית + שיווקית), ניהול ארגוני (אם אתם רוצים להעסיק אנשים נוספים), שיווק, לעבוד עם אנשים (כלומר ״לקוחות מהגהינום״), בניית תהליכים ומערכות, משא ומתן, כלכלה בסיסית (רווח והפסד, היצע וביקוש) וניהול זמן.

אני לא אומר שלא כדאי לעזוב את העבודה ולצאת לעצמאות בלי הידע הזה, אבל אני אומר שחשוב לדעת כשאתם יוצאים לדרך שיש לכם הרבה ידע להשלים – ולדעת להקציב זמן ללימודים האלה, כי כשתתחילו להתרוצץ בעבודה העצמאית עם הלקוחות, יהיה קשה לזכור את זה.

ואיפה לומדים את הדברים האלה?
כמו כל נושא היום, יש מלא אופציות. החל מקורסים אמתיים ועד קורסים און-ליין וספרים. אני באופן אישי קורא מלא ספרים, הנה כמה מהספרים שקראתי לאחרונה:

וכמובן שאני מקווה שבקרוב יהיה קורס בנושא של ה-nuSchool.

אני יכול להגיד על עצמי, שאמנם אני מכוון להקים עסק שהוא לא סטודיו לעיצוב, אבל האתגרים בהקמת עסק הם די דומים ומגניבים בטירוף (וקשים בטירוף). אותי זה מגניב וזה בא לי טוב. אבל אני מבין שלא כולם הם כאלה. אז תחשבו טוב טוב איפה אתם נופלים ולאיזה כיוון בא לכם ללכת.