תגובות לפוסט: "העולם שמחוץ למטריקס"

מאת: ארנסטו

ארנסטו — Mon, 22 Oct 2012 18:52:24 +0000

הי רן, זה לא בא ממקום שלהגיד לך שאתה נאיבי ולא תצליח כי אני כן מאמין שה״דרך״ היא שמנצחת. עם זאת כל יום הוא יום חדש ובתחום שלנו הוא צופ לא מעט הפתעות וצרכים שלא דווקה מתורגמים להצלחה כללית.
זה הכל

מאת: אסף

אסף — Mon, 22 Oct 2012 09:39:40 +0000

איזה חופשי ואיזה נעליים. גם שכיר וגם עצמאי עובדים על מנת לרצות את הלקוח, רק ששכיר מקבל תנאי שכר טובים יותר ושקט נפשי. רוצה להימלט מהמטריקס, לך גדל ירקות בקומונה.

מאת: רן סגל

רן סגל — Mon, 22 Oct 2012 06:30:59 +0000

היי ארנסטו,
אני לא רואה את ההבדל בין מה שאני רואה כעצמאות למה שאתה רואה כעצמאות, שניהם מגיעים מאותו מקום: להיות חופשי להגשים את עצמך ולעבוד כמו שאתה רואה לנכון. לגבי השימוש במילה ״נאיביות״, אני תמיד מרגיש כאילו היא באה לנסות ולהגיד לי שאין לי סיכוי להגשים את החלומות שלי, וזה אף פעם לא כיף

מאת: ארנסטו

ארנסטו — Mon, 22 Oct 2012 06:21:46 +0000

אכן טרילוגיה מופלאה ששינתה את פני המדיה וגם את צורת החשיבה הקראטיבית מאז.
ובכל זאת בהקשר לנושא ובהמשך העלילה, אכן הסרט הראשון היה מבטיח ומלא פוטנציאל כמו מעצב צעיר שהתעורר מחלום רע.
בסרט השני כבר ניאו חשב שהוא לא כמו כל אותם שכירים טיפשים והוא הקריב כל כך הרבה אנשים בדרך ובנה כאלה צפיות מהשוק שהנה כמעט כל השוק תלה את הנעליים.
ואז בסרט השלישי הוא התעוור, טריניטי המהממת מתה והוא הקריב את עצמו למען השכירים החפ״ישים, שזה בעצם סוף מטומטם למדי האמת.

בתור אחד שהיה שכיר עשר שנים (כן עשר שנים) היו לי תקופות מלמדות, מעניינות, מתסכלות, מרתקות, קראטיביות עד טירוף ומאתגרות, וזאת כי זה שדרשתי מעצמי וגם ציפיתי מעצמי. במהלך השנים צברתי המון נסיון וגם עשיתי כסף ממש לא רע, גם ביחס להיום ד״א.
העצמאות (6 שנים) באה בכלל ממקום אחר, ממקום של הצורך שלי להגשים באופן מוחלט את האני מאמין שלי בתור מעצב.
אני לא ישן טוב בלילה כבר שש שנים, לא רע לי ולא מתלונן. אבל אני לא נאיבי יותר בטח לא כמו ניאו.

מאת: אורית

אורית — Sun, 21 Oct 2012 08:59:09 +0000

ואימרו אמן!