הבלוג שלך מרתק. קראתי לא מעט פוסטים (תבורך חופשת הלידה המוארכת שמאפשרת לי להתבטל קצת) אבל כאן אני חייבת לחלוק עליך.

אתה כותב "סטארטאפים" בזמן שאתה עבדת בסטארטאפ אחד והקמת עוד אחד. נשמע שהיתה לך חוויה טובה במקום שעבדת בו. אז אני יכולה לספר לך שאני עבדתי במשך שנה וחצי בתור מעצבת בסטארטאפ ששילש את מספר העובדים שלו תוך שנה, עם משכורת לא רעה, קרן השתלמות לראשונה בחיי אחרי שנים של תנאי מינימום בסטודיואים לעיצוב, משרדים יפים ומעוצבים, כרטיס תן-ביס לצהריים, מסיבות עובדים ו"happy hour" כל יום חמישי על הגג (עד כמה שידוע לי – עזבתי לפני יותר משנה – הם לא עשו עדיין אקזיט). הכל נראה ונשמע אחלה, רק שהעבודה היתה מבאסת תחת. למה? כי כשאתה כותב: "כשאתם עובדים בסטארטאפ מצופה ממכם שתגידו: ״אני לא עושה את הדבר הזה, כי זה לא נכון ונורא מבלבל. בואו ננסה משהו אחר״ ואז שתציעו פתרון משלכם" – אתה לא לוקח בחשבון שיש אנשים שלא רוצים לשמוע שיש משהו אחר. שגם בסטארטאפים שבהם המנכ"ל צעיר ממך בשנה יכולים להיות תהליכי עבודה עקומים וחשיבה מקובעת. ושאם תעמוד על שלך יותר מידי, בסוף יזרקו אותך מכל המדרגות.
סתם דוגמא מהשטח: לפני שהגעתי מי שעיצב את האתר היה המתכנת הראשון של החברה, שגם בנה את הכל בעצמו ב-HTML. כשביקשתי להיפטר מהפונטים והצבעים המכוערים שבהם הוא השתמש ולנסות משהו קצת יותר נקי ובהיר, כדי להקל על חוויית המשתמש, אמרו לי שאי אפשר, כי זה יותר מידי עבודה. איך זה יכול להיות, תהיתי, זה לוקח חמש דקות ב-CSS, אפילו אני יודעת לעשות את זה. אז מסתבר שאי אפשר, כי האתר בנוי על טבלאות. כן, ב-2012. ושתבין – הסטארטאפ אשכרה היה רווחי.

מה שאני מנסה להגיד זה שלהסיק ממקום עבודה אחד על "תרבות הסטארטאפים" בישראל, זה קצת שאפתני מידי. נחמד שאתה אופטימי אבל שמעתי סיפורים דומים מעוד חברים, כך שאני מוכנה להתערב איתך שהמקרה שלי לא פחות מייצג מהמקרה שלך.
בקיצור: הייתי ממתנת קצת את הנימה האופטימית בפוסט. זה הכל.